Media Collection "Interview Yosef Kapel 2018"
AGFl_0213
Video 01:56:09
20.04.2018
Vernichtungslager Treblinka
KЛ Освенцим
KЛ Флоссенбюр
Ghetto Glinice
Stadt Częstochowa
Stadt Radom
Stadt Kiew
Arbeitslager Bliżyn
Stadt Skarżysko-Kamienna
KЛ Освенцим III Моновиц
KЛ Освенцим II Биркенау
Stadt Bratislava
KЛ Гросс-Розен
Stadt Prag
Stadt Regensburg
Gemeinde Feldafing
Stadt Weiden
Gemeinde Greifenberg
Stadt Landsberg am Lech
Stadt Leipzig
Stadt Stuttgart
Stadt Marseille
KЛ Освенцим
KЛ Флоссенбюр
Ghetto Glinice
Stadt Częstochowa
Stadt Radom
Stadt Kiew
Arbeitslager Bliżyn
Stadt Skarżysko-Kamienna
KЛ Освенцим III Моновиц
KЛ Освенцим II Биркенау
Stadt Bratislava
KЛ Гросс-Розен
Stadt Prag
Stadt Regensburg
Gemeinde Feldafing
Stadt Weiden
Gemeinde Greifenberg
Stadt Landsberg am Lech
Stadt Leipzig
Stadt Stuttgart
Stadt Marseille
Interview mit dem KZ-Überlebenden Yosef Kapel
- Entrechtung und Enteignung der Juden durch die deutschen Besatzer
- Erzwungener Umzug in das Ghetto Glinice in Radom - Bedrängnis und Verelendung der Juden
- Übergabe der Firma des Vaters an einen nicht-jüdischen Angestellten
- Zusammenfassung I
- Exkurs: Kindheit in guten Verhältnissen - Erziehung zu Gerechtigkeit und Menschenliebe
- Verzweifelte Lage im Ghetto - Heimliche Ausflüge aus dem Ghetto zur Nahrungsbeschaffung
- Zusammenfassung II
- Entgehen der Razzia im Ghetto - Hilfe von einem deutschen Polizisten
- Deportation der Familie nach Treblinka - Arbeit bei der Gendarmerie in Radom
- Zusammenfassung III
- Arbeit in einer Waffenfabrik - Angst vor Bestrafung nach einem Unfall
- Zusammenfassung IV
- Vergebliche Suche nach einem Versteck und Deportation ins Arbeitslager Bliżyn
- Zusammenfassung V
- Arbeit als Küchenhilfe – Versorgung von kranken Mithäftlingen mit Essen
- Beziehung zu tschechischem Häftling - Versteck unter Tschechen
- Todesmarsch in Richtung KZ Dachau und Befreiung
- Begleitung des tschechischen Freundes nach Prag und erste Erholung
- Exkurs: Fähigkeit des Menschen Gutes und Schlechtes zu tun - Wunsch nach einer friedlichen Welt
- Zusammenfassung
- Exkurs: Aufenthalt in einem UNRRA Camp in Greifenberg
Originator/Copyright holder | Medienwerkstatt Franken |
---|---|
Source(s) | KZ-Gedenkstätte Flossenbürg / Medienwerkstatt Franken |
Usage conditions | Nur mit Einverständnis und Nennung von Archiv bzw. Urheber |
Display format | Interview, Rohmaterial |
Interviewer | Michael Aue |
Camera | Günter Wittmann |
Subtitles for "AGFl_AV.22.1161.mp4"
00:00:00 | MA: Ja, heute ist äh Freitag, der 20. April 2018, wir sind in der Gedenkstätte Flossenbürg und wir sprechen heute mit Yosef Kapel, der in Israel lebt und 1926 geboren wurde.![]() |
00:00:16 | YK: Ja, ja, ja, so richtig {lacht}.![]() |
00:00:19 | {Gelächter einer Frau im Hintergrund} |
00:00:20 | YK: Yes, okay.![]() |
00:00:30 | מראיינת: אוקיי, הוא מבקש שתספר לו משהו על הילדות שלך.![]() |
00:00:35 | מאיפה אתה באת, מתי נולדת אני כבר רשמת.![]() |
00:00:39 | אבל איפה אתה נולדת ואיך עברה הילדות שלך עד לתקופה של הגירוש.![]() |
00:00:45 | י.ק.: אני נולדתי בפולין, עיר ראדום.![]() |
00:00:55 | למשפחה היינו ארבע ילדים, אבא ואמא ועוד סבא חי.![]() |
00:01:06 | ב 1939 פרצו הגרמנים לפולין והתקופה היפה נגמרה.![]() |
00:01:20 | מראיינת: אוקיי, אני אתרגם.![]() |
00:01:27 | IV: Also, er ist...![]() |
00:01:30 | MA: Das ist viel zu kurz, er muss länger am Stück reden.![]() |
00:01:31 | IV: Achso, aber er wollte schon über die Deportationen äh... erzählen.![]() |
00:01:34 | MA: Achso, ja dann frage ihn mal eben nach Eltern, Kindern, Beruf der Familie...dann so ob er Geschwister gehabt hat und wie das Schule, Kindergarten, also...![]() |
00:01:49 | Und dann ist es wirklich... Sie müssen sich nicht so viel mitschreiben, weil wichtig, dass Sie den Blickkontakt so ein bisschen halten.![]() |
00:01:54 | Äh...weil es geht nicht verloren, ja? Keine Angst.![]() |
00:01:58 | IV: Ich muss mir merken.![]() |
00:02:00 | MA: ...Sie müssen nicht alles...![]() |
00:02:02 | מראיינת: מה ההורים שלך עשו? איזה עבודה היה להם?![]() |
00:02:04 | י.ק.: את יכולה להגביר את הקול?![]() |
00:02:06 | מראיינת: אה...מה ההורים שלך עשו, איזה עבודה היה להורים שלך?![]() |
00:02:10 | י.ק.: עוד פעם?![]() |
00:02:11 | מראיינת: להורים שלך, מה הם עבדו, איזה מקצוע היה להורים שלך?![]() |
00:02:16 | י.ק.: ההורים שלי, אבא בגיל 18 הקים את הנגריה ובאו אנשים לעבוד איתו.![]() |
00:02:29 | וככה הוא שמח כל פעם עד שהגיע לשלושים איש שעבדו.![]() |
00:02:39 | ויש כאן צלם שהוא עשה תמונה לפני שמונים שנה, זה חלק מהנגריה.![]() |
00:02:51 | מראיינת: אוקיי, ואמא שלך הייתה בבית, אני מבינה.![]() |
00:02:54 | י.ק.: מה?![]() |
00:02:55 | מראיינת: אמא שלך הייתה עקרת בית.![]() |
00:02:57 | י.ק.: אמא שלי הייתה עקרת בית והקימה ויצו כזה,![]() |
00:03:04 | ...שתי חברות והיה להם מטרה לאסוף כסף בשביל כלות![]() |
00:03:12 | שיהיה להם כסף לעשות חתונה או של יהודים שביום שישי![]() |
00:03:18 | יקיימו את הטקס הדלקת נרות, אה...חלה וריבה וכל הדברים האלה.![]() |
00:03:25 | מראיינת: אני מבינה...ועל האחים והאחיות שלך הייתי רוצה עוד קצת לדעת.![]() |
00:03:30 | י.ק.: האחיות...האחות הגדולה למדה באוניברסיטה...בראדום.![]() |
00:03:34 | מראיינת: מה שמה?![]() |
00:03:36 | י.ק.: השם חלובינסקי![]() |
00:03:38 | מראיינת: איך?![]() |
00:03:39 | י.ק.: חלובינסקי.![]() |
00:03:40 | מראיינת: זה היה השם שלה, חלובינסקי.![]() |
00:03:41 | איש מאחורה: זה השם האוניברסיטה.![]() |
00:03:43 | MA: Alles, was Sie sagen, kommt mit auf den Ton und das sollte möglichst...![]() |
00:03:48 | IV: Aber er hört schlecht.![]() |
00:03:49 | MA: Achso.![]() |
00:03:50 | IV: Er hat nur gesagt, ich soll lauter sprechen.![]() |
00:03:51 | MA: Achso, ok, aber dann es muss eine Pause sein.![]() |
00:03:59 | Mann im Hintergrund: ...keine Namen sagen, sondern, eine Frage....![]() |
00:04:01 | IV: Aber er wollte, dass ich ihn nach seinen Geschwistern frage...deswegen habe ich es nachgefragt. OK.![]() |
00:04:09 | Soll ich inzwischen übersetzen, was er gesagt hat, oder...?![]() |
00:04:11 | MA: Wenn man eh eine Pause macht...![]() |
00:04:16 | IV: Also, er ist am 15. Mai 1926 in Ladof {richtig: Radom} in Polen geboren.![]() |
00:04:22 | Sie waren 4 Kinder, Vater, Mutter und Großvater.![]() |
00:04:26 | 1939 sind die Deutschen nach Polen einmarschiert und die schöne Periode in seinem Leben ist zu Ende gegangen.![]() |
00:04:34 | Sein Vater hatte eine Schreinerei gehabt und dort haben 30 Leute gearbeitet,![]() |
00:04:38 | Und ähm seine Mutter hat mit zwei Freundinnen so eine Art jüdische Organisation gegründet,![]() |
00:04:47 | in dem sie Geld gesammelt haben für jüdische Bräute, für die Hochzeit.![]() |
00:04:52 | Und auch für Familien, damit sie den Schabbat machen können.![]() |
00:04:55 | Das heißt sie müssen Challa, das ist das jüdische Brot und so weiter, damit sie das finanzieren können.![]() |
00:05:05 | MA: Gut, das ja grob, das reicht...die schöne Zeit ist zu Ende...![]() |
00:05:08 | IV: Genau, genau...Soll ich die nächste Frage?![]() |
00:05:11 | MA: Ja, ja...![]() |
00:05:13 | מראיינת: עכשיו אני מבקשת שתספר לנו![]() |
00:05:15 | איך גירשו את המשפחה ל...לטרבלינקה ולאושוויץ.![]() |
00:05:24 | מראיינת: מתי זה היה?![]() |
00:05:24 | י.ק.: אה...יהיה סבלנות אני לאט לאט אתאר מה קרה.![]() |
00:05:28 | מראיינת: תודה רבה.![]() |
00:05:30 | י.ק.: אז ככה. יום יום![]() |
00:05:36 | יצאו חוקים חדשים עבור יהודים.![]() |
00:05:45 | זה להוריד להם את הזכויות של בני אדם.![]() |
00:05:52 | היינו צריכים לענוד, חובה, על השרוול מגן דוד.![]() |
00:06:03 | שממרחקים יראו שזה יהודי.![]() |
00:06:08 | MA: So geht es nicht,![]() |
00:06:11 | Weil er wartet jetzt bis Sie geschrieben haben, bis er weiterredet.![]() |
00:06:15 | Sie müssen sich nicht alles merken, Sie müssen eben nur das Gefühl haben, er erzählt eine logische Geschichte.![]() |
00:06:20 | Wie sich das entwickelt hat...![]() |
00:06:22 | IV: Ah, das macht er auch.![]() |
00:06:23 | MA: Ja, aber jetzt so, er wartet immer, weil Sie schreiben, bis er mit dem nächsten Satz weiterredet.![]() |
00:06:28 | Aber das ist jetzt gar kein Problem.![]() |
00:06:30 | Wir müssen dann...da muss man immer so langsam erst reinkommen,![]() |
00:06:33 | sich reinfinden und Sie müssen sich auch nicht alles merken.![]() |
00:06:36 | Sie müssen nur das Gefühl haben, Sie verstehen die Geschichte, die er erzählt.![]() |
00:06:41 | י.ק.: את יכולה להגיד לו שהאדון הנכבד,![]() |
00:06:47 | יכול להגביר את הקול, אני מבין גרמנית אבל שכחתי לדבר.![]() |
00:06:53 | IV: {lacht} Er...ich sollte Ihnen sagen,![]() |
00:06:56 | er versteht alles, was Sie sagen, aber er kann,![]() |
00:07:00 | äh leider kein Deutsch sprechen, weil er es vergessen hat.![]() |
00:07:02 | MA: Ja. Ok...Ja, das ist schon gut, darum ist die Frau {unverständlich} ja da, damit sie das übersetzt.![]() |
00:07:09 | מראיינת: אז סיפרת על...![]() |
00:07:14 | י.ק.: כן.![]() |
00:07:14 | מראיינת: ואיך זה המשיך הלאה, הגירוש לטרבלינקה?![]() |
00:07:17 | י.ק.: את יכולה גם להגביר את הקול?![]() |
00:07:19 | מראיינת: אה! בטח!![]() |
00:07:20 | איך זה המשיך הלאה, הגירוש לטרבלינקה ולאושוויץ?![]() |
00:07:24 | י.ק.: זה אני חייב לספר.![]() |
00:07:26 | מראיינת: בודאי.![]() |
00:07:27 | י.ק.: שזה לא קרה יום אחד.![]() |
00:07:29 | מראיינת: ברור, אני מבינה.![]() |
00:07:30 | י.ק.: לאט לאט לקחו את הכסף מהבנק.![]() |
00:07:35 | מראיינת: הגרמנים לקחו.![]() |
00:07:36 | י.ק.: מהיהודים, כל הרכוש, לאט לאט. היינו צריכים להחזיר,![]() |
00:07:39 | אחרת יירו בהם. דין מוות.![]() |
00:07:48 | אסור לעשות עסקים, אסור להיכנס לבית כנסת ולהתפלל,![]() |
00:07:58 | אסור להתחתן עם אישה שלא...שלא יהודיה,![]() |
00:08:03 | אה....ועוד חוקים שקשה לפרט את זה כי זה מאוד הקשה על היהודים להתקיים.![]() |
00:08:17 | ויום אחד יצאה פקודה,![]() |
00:08:20 | זה כנראה אחרי ונזה.![]() |
00:08:29 | שיהודים צריכים להיות מרוכזים בגטו.![]() |
00:08:39 | אצלנו היינו שני גטאות. גטו גדול וגטו קטן.![]() |
00:08:44 | גטו גדול מטבעו גרו שמה יהודים דורי דורות כאלף שנים![]() |
00:08:53 | והגטו השני זה כבר המצאה חדשה בשביל![]() |
00:09:01 | להיכנס,להיכנס...להכניס יהודים שגרים מחוץ לגטו הגדול.![]() |
00:09:07 | וקראו לגטו הזה גטו גליניצה.![]() |
00:09:11 | מראיינת: לקטן? לקטן קראו גליניצה?![]() |
00:09:13 | י.ק.: לגטו הקטן קראו גטו גליניצה.![]() |
00:09:21 | מראיינת: הממ...![]() |
00:09:22 | י.ק.: שמה גרו פולנים, זה היה מחוץ לראדום קצת,![]() |
00:09:30 | ויהודים היו צריכים למסור את הדירות שלהם.![]() |
00:09:35 | ונתנו את זה לפולנים, לגרמנים המובחרים.![]() |
00:09:40 | ואותנו הכניסו מבית גדול לבית קטנצ'יק עם עוד שכן.![]() |
00:09:51 | הגטו היה סגור, חומה.![]() |
00:09:56 | והיו עוד מקומות שמהמלחמה נהרסו כמה בתים, אף אחד לא פינה את זה,![]() |
00:10:02 | השאירו את זה ככה אבל היה קשה לצאת משמה בכלל.![]() |
00:10:10 | המצוקה הייתה יומיומית, אנשים הפסיקו להרוויח.![]() |
00:10:17 | לא היה להם עבודה, פרצו מחלות ולא הייתה עזרה מאף אחד.![]() |
00:10:27 | כל העולם שתק.![]() |
00:10:33 | אני בתור ילד, סנדוויץ', ילד השלישי במשפחה, שהיא לא כל כך שמו לב אליו.![]() |
00:10:47 | קראת את המצב?![]() |
00:10:48 | מראיינת: לא.![]() |
00:10:50 | י.ק.: ראיתי מה הוא הולך...מה אנחנו עושים בגטו?![]() |
00:10:54 | לקחו את כל הפרנסה, לקחו את הכל, מה אבא יעשה עכשיו? מה אמא?![]() |
00:11:01 | אבא היה רגיל לקום בחמש בבוקר, להכין את העבודה, למלות את ההזמנות,![]() |
00:11:11 | לדאוג ל..לפועלים, לעשות להם פנסיה, לעשות להם ביטוח לאומי.![]() |
00:11:17 | כל הדברים האלה נפל על אבא.![]() |
00:11:20 | אבל זה היה דבר פעוט, הוא עשה את זה בשמחה,![]() |
00:11:25 | פרנס משפחה ופרנס גם משפחות אחרות.![]() |
00:11:31 | אנחנו היינו צריכים למסור את העסק. ליהודים אסור שיהיה לו עסק.![]() |
00:11:39 | היה...היה אצלנו אחד, לא יהודי שקראו לו זק זולה.![]() |
00:11:47 | מראיינת: איך קראו לו?![]() |
00:11:48 | י.ק.: זק זולה.![]() |
00:11:53 | מראיינת: הממ...![]() |
00:11:53 | שבא ממשפחה ענייה, שלא היה פרנסה, אבא לקח אותו אליו, לקח אחריות עליו,![]() |
00:12:03 | אכל אצלנו, שתה אצלנו, למד מקצוע.![]() |
00:12:08 | כאילו נוסף לנו עוד בן למשפחה.![]() |
00:12:13 | יחס כזה הוא קיבל שהיינו מוכרחים לעזוב את המקום ששמו קופניקה חמש.![]() |
00:12:23 | אז באנו לגליניצה ואבא מסר על שמו את הבית חרושת.![]() |
00:12:30 | מראיינת: הוא נתן לו את הבית חרושת.![]() |
00:12:33 | י.ק.: לא, זה זה שהוא צריך לשמור על הרכוש.![]() |
00:12:37 | מראיינת: הבנתי.![]() |
00:12:39 | י.ק.: זה היה לגיטימי כנראה, אני לא הבנתי בחוקים. אוקיי.![]() |
00:12:46 | עכשיו סבא, ששמו הוברמן.![]() |
00:12:51 | מראיינת: הוברמן?![]() |
00:12:52 | י.ק.: כן, משפחת הוברמן, אולי שמעת שהיה אחד נגן?![]() |
00:12:56 | מראיינת: לא...![]() |
00:12:57 | י.ק.: לא...נגן עולמי. אז אני הייתי מוזמן לצ'כוסטובה שאני אחתוך את הסרט.![]() |
00:13:08 | הקימו שמה ארמון למוסיקה על שמו.![]() |
00:13:19 | טוב, אז זה קטע אם את רוצה עכשיו לעבור לקטע איך היה בגטו אני אמשיך![]() |
00:13:32 | IV: Also, eines Tages gab es Gesetze gegen Juden.![]() |
00:13:35 | Juden haben überhaupt keine Menschenrechte gehabt.![]() |
00:13:39 | Und sie mussten natürlich den Davidstern auf dem Ärmel tragen.![]() |
00:13:43 | Äh sie hatten, äh...sie mussten...sie durften keine Geschäfte machen.![]() |
00:13:46 | Sie durften nicht in die Synagoge gehen und eines Tages nach der Wannsee Konferenz,![]() |
00:13:51 | hieß es, die Juden müssten in Ghetto leben.![]() |
00:13:54 | Es gab zwei Ghetto, ein großes Ghetto, wo auch Polen gelebt haben vorher.![]() |
00:13:59 | Und ein kleines Ghetto, Ghetto Blotza {richtig: Glinice}.![]() |
00:14:02 | Und dort hat er mit seiner Familie gelebt und es ging ihnen natürlich sehr schlecht.![]() |
00:14:07 | Sie hatten kein Geld und kaum was zum Essen gehabt.![]() |
00:14:11 | Er meinte, er war das dritte Kind in der Familie![]() |
00:14:15 | Er hat überhaupt nicht verstanden, was passiert, er konnte nicht verstehen, was passiert.![]() |
00:14:19 | Und er konnte nicht verstehen, wie kann das sein, dass sein Vater nicht zur Arbeit geht.![]() |
00:14:25 | Weil sein Vater hatte 30 Familien ernährt quasi und er macht sich...er hat sich Sorgen gemacht.![]() |
00:14:31 | Und noch vorher hat bei dieser Schreinerei ein junger Mann namens Zek Zlota gearbeitet,![]() |
00:14:39 | Nicht Jude und galt wie ein Familienmitglied.![]() |
00:14:43 | Und nachdem sie in dem Ghetto war, hat sein Vater ihm gebeten, er soll auf die Schreinerei aufpassen...![]() |
00:14:49 | Soll er jetzt lieber sein Leben im Ghetto erzählen, oder?![]() |
00:14:52 | MA: Er soll ruhig weitererzählen.![]() |
00:14:54 | Das ist sehr schön, wenn Sie so detailliert erzählen, wie das Leben, auch der Alltag war...![]() |
00:14:59 | YK: Ich verstehe das, ja...![]() |
00:15:01 | MA: Ist auch wichtig zu wissen, wie war das normale Leben vorher.![]() |
00:15:05 | Und wie hat sich das plötzlich verändert auf dem Ghetto.![]() |
00:15:08 | Lassen Sie sich Zeit...![]() |
00:15:09 | י.ק.: אוקיי, זה התשובה לגטו שביקשת.![]() |
00:15:12 | הלאה. איך מתקיימים בגטו?![]() |
00:15:16 | מראיינת: סליחה?![]() |
00:15:16 | י.ק.: איך מתקיימים שם?![]() |
00:15:18 | מראיינת: כן, בדיוק.![]() |
00:15:19 | י.ק.: אני שיצאתי מכל טוב לא היה חסר שום דבר.![]() |
00:15:24 | כל שנה היינו יוצאים לכפר שקראו לו בייחוב...שמה...חייתי בטבע חודשיים,![]() |
00:15:35 | שזה היה חופש מהבית הספר.![]() |
00:15:39 | זה אני מספר עלי.![]() |
00:15:41 | מראיינת: אני מבינה.![]() |
00:15:43 | י.ק.: אה מההורים קיבלתי הכל.![]() |
00:15:46 | אהבה וגם כן לכב...לתת כבוד לבנאדם אחר,![]() |
00:15:56 | שזה מאוד חשוב לקרב אנשים שיהיה הבנה בין אחד לשני.![]() |
00:16:03 | ככה הם חינכו אותי.![]() |
00:16:05 | עכשיו באנו לגטו, אין אוכל, יש מחלות. מה עושים?![]() |
00:16:15 | אז אני אמרתי כפי שאמרתי קודם, שהייתי הכבשה השחורה, השלישי במשפחה,![]() |
00:16:23 | שאחות למדה באוניברסיטה היה דבר גדול.![]() |
00:16:27 | האח שלי היה מאוד פיקח ויפה, גבוה. אחות שלי פחות קטנה, שזה יפיפיה, שכל אחד הסתכל עליה ועקב אחריה.![]() |
00:16:42 | ואני הייתי ככה את יודעת, שיחקתי בקבוצה של לא יהודים,![]() |
00:16:48 | אבל תמיד אמרתי על שלי בתור יהודי. ואתן לך דוגמא קטנה,![]() |
00:16:57 | אנחנו התחרות בריצה, ילדים, מי יגיע חמש מאות מטר קדימה.![]() |
00:17:06 | אני לקחתי אחריות, בגלל זה שאני יהודי אני צריך להוכיח.![]() |
00:17:12 | שאני לא יותר גרוע מהאחרים ופרצתי בריצה והגעתי ראשון.![]() |
00:17:21 | מראיינת: כל הכבוד![]() |
00:17:22 | י.ק.: והמלך שהיה "מלך" רץ הכי מהר. בתור ילדים.![]() |
00:17:29 | מראיינת: אבל זה היה לפני התקופה.![]() |
00:17:30 | י.ק.: אני עוד לקחתי לו את הכתר מהראש והוא אומר לי,![]() |
00:17:36 | ".יהודי, זה לא מגיע לך, אתה צריך ללכת לפלשתינה"![]() |
00:17:45 | מראיינת: זה היה כשהיית בגטו?![]() |
00:17:48 | י.ק.: אני נולדתי בפולניה, אני אשם שאני יהודי? אני לא בחרתי, לא הייתי דתי.![]() |
00:17:55 | אהבתי יהו...אה...אנשים. לא חשוב מי. אבל אז אני הבנתי שלא אוהבים אותי כאן.![]() |
00:18:05 | זה היה בפולניה עוד.![]() |
00:18:06 | מראיינת: לפני הגטו?![]() |
00:18:07 | י.ק.: כן, לפני המלחמה.![]() |
00:18:14 | עכשיו בגטו ראיתי המצב השתנה, וכולם יושבים לא יודעים מה לעשות.![]() |
00:18:22 | כל החכמים שהיו קודם סגורים בבית סוהר.![]() |
00:18:27 | אין יציאה אין הכנסה, מחלות, מצב רוח רעוע.![]() |
00:18:34 | אין יחסים בין אנשים, כולם רעבים לחתיכת לחם.![]() |
00:18:41 | אני בתור ילד הייתי בן 13 ומשהו, אמרתי אני עכשיו, הזדמנות להוכיח את עצמי.![]() |
00:18:52 | אני מחפש איזה פרצה עד שאני מוצא בגטו שמרוחק קצת מהבתים.![]() |
00:19:01 | אחרי הפצצה שהיו שמה שהגרמנים הפציצו את המקום,![]() |
00:19:07 | היו שמה קירות שבורים,![]() |
00:19:13 | הכל היה שבור אף אחד לא התקרב לשמה, אבל אני התקרבתי וחיפשתי ומצאתי שמה אור.![]() |
00:19:21 | התחלתי לחפור עד שהגעתי למרתף. ודרך המרתף היה חלון קטן לצד הלא גטו, הלא יהודי.![]() |
00:19:34 | אבל אני צריך לשמור את זה...סוד!![]() |
00:19:37 | אם יגלו אז מה מצאתי? כלום. שמרתי את זה בסוד, גם מהמשפחה, לא סיפרתי.![]() |
00:19:44 | החלטה ביום אחד, אני לאט לאט מסתכל שלא יראו אותי בגטו...![]() |
00:19:51 | ...אני צריך לצאת...מסתכל אם לא עובר איזה ז'אנדרם או שוטר, או משהו.![]() |
00:20:01 | ואני מוצא את הרגע ואני יוצא.![]() |
00:20:06 | אני יוצא אז אני מחפש משהו ש...זה. אני רואה איזה אופניים ישנות,![]() |
00:20:13 | לא שואל, נהייתי גנב, לוקח את האופניים ונוסע.![]() |
00:20:20 | הייתי בן 13 וחצי ומשהו, אני מוריד את המגן דוד ואני בא לזק זולה לבית החרושת.![]() |
00:20:32 | מראיינת: לעבודה של ההורים שלך.![]() |
00:20:34 | י.ק.: והוא מחבק אותי, היה כמו משפחה. היינו משפחה.![]() |
00:20:38 | ומתחיל לבכות, אמרתי "מה אתה בוכה?" אני בצרה והמשפחה ואתה בוכה?![]() |
00:20:45 | זה לא יעזור לנו, צריכים לעשות משהו...עבודה היה לנו, מפני שזה...היה בית חרושת מפורסם.![]() |
00:20:55 | היינו עובדים בשביל הורמאכט, היינו עושים ארונות, היינו עושים פנסתרים, קלאוויורים אז עם עץ...כל היופי הזה.![]() |
00:21:05 | והיה קומנדאנט בלום שהיה אוברשטורמפיהרר (קצין אס אס)...לא יודע![]() |
00:21:12 | שהוא היה שמה דומיננטי מאוד בין ה...גרמנים שהחליטו מה עם הגטו...מה עם ה...![]() |
00:21:21 | הוא היה באס דה.![]() |
00:21:23 | מראיינת: איך קראו לו?![]() |
00:21:25 | י.ק.: אס דה, אס אס, אס דה, גסטאפו.![]() |
00:21:27 | מראיינת: לא, איך קראו לגנרל?![]() |
00:21:29 | י.ק.: למי?![]() |
00:21:30 | בלום...פון דרזדן.![]() |
00:21:37 | י.ק.: והוא אהב את העבודה של אבא שלי. היה אמנות. ואהב את הפוליטורה.![]() |
00:21:44 | את יודעת מה זה פוליטורה?![]() |
00:21:47 | ואז אבא ראה שיש לו פוטנציאל, אז הוא ארגן עוד צעירים ועוד צעירות והתחילו לעבוד בפוליטורה.![]() |
00:21:57 | התחילו לעבוד בנגרות ובעוד מקצוע לקח מדריכים,![]() |
00:22:01 | הוא אמר שזה מה שיציל אותכם זה המקצוע.![]() |
00:22:05 | הורמאכט יצטרך אותכם בשביל החזית, לייצר ארגזים בשביל תותחים, כל מיני דברים מה שצריך.![]() |
00:22:13 | אני לא רוצה לספר יותר למה שאתם יש לכם זמן מוקצב בטח, לא?![]() |
00:22:21 | מראיינת: כן...הפסקה.![]() |
00:22:21 | י.ק.: אוקיי, זהו זה. זה בערך היה...![]() |
00:22:25 | MA: OK. Kleine Pause.![]() |
00:22:26 | י.ק.: רגע, ואני עכשיו רוצה להמשיך עוד דבר.![]() |
00:22:29 | אני...מצליח שם איזה חודש ימים ולא מספר לאמא, לאף אחד מאיפה.![]() |
00:22:35 | מראיינת: קודם יצאת וחזרת?![]() |
00:22:36 | י.ק.: אני קונ..מקבל כסף מזק זולה, אני הולך לשוק שחור, אני קונה תפוחי אדמה, אני קונה חמאה,![]() |
00:22:46 | אני קונה לחם, אני קונה אמממ...כל מיני דברים מחקלאות ושם בארגז קטן,![]() |
00:22:55 | ארגנתי לי, על האופנוע. ובקושי הגעתי לפדלים אבל הגעתי.![]() |
00:23:00 | מיד חיכיתי שיהיה חושך.![]() |
00:23:03 | מראיינת: אה, אוקיי![]() |
00:23:04 | י.ק.: אז היו עוצר, היום עושים. את יודעת מה זה עוצר?![]() |
00:23:10 | מראיינת: כן.![]() |
00:23:12 | י.ק.: ואני נכנס דרך החור מכניס את האופניים,![]() |
00:23:15 | "?מכסה אותם. סוחב את הארגז, מביא הביתה. "איפה היית?![]() |
00:23:20 | מה?" וזה וזה..אחר כך כבר לא שאלו. העיקר שהיה אוכל בבית".![]() |
00:23:25 | מראיינת: כל הכבוד![]() |
00:23:25 | ועוד נתנו לשכנה קצת...היה בסדר.![]() |
00:23:29 | מראיינת: אני אספר להם עכשיו?![]() |
00:23:31 | י.ק.: וזה היה ככה איזה שלושה ארבעה חודשים, אני שוב פעם יוצא, ועושה אותה פעולה.![]() |
00:23:43 | מוריד את הזה...ואני חוזר...היה ויאדוקט, איין ברידג', תגידו גשר,![]() |
00:23:52 | אני עולה על הגשר עם האופניים, אני רואה אולי איזה 300 אס אס.![]() |
00:24:02 | הולכים ושרים.![]() |
00:24:03 | "Wenn das Judenblut spritzt auf dem Messer... ha ha ha... zufrieden." {שדם היהודים משפריץ על הסכין" מרוצה![]() |
00:24:12 | אה...אני לא הבנתי עוד, מה הולך כאן, מתרחש.![]() |
00:24:17 | אני בא לגטו, הגטו מלא משטרה מסביב וגם אני איפה שהיה לי החור הזה, גם עומדים שוטרים שמה.![]() |
00:24:28 | אמרתי אם יראו אותי, יורים בי. אמרתי אני מוכרח לחזור.![]() |
00:24:34 | אני חוזר לזק זולה והוא רואה שאני ככה בוכה, זה פעם הראשונה שבחיים בכיתי.![]() |
00:24:44 | ו...הוא אומר לך לחדר שלך, לך לנוח. לך לישון. נראה מחר מה יהיה.![]() |
00:24:51 | כל הלילה שמעתי יריות.![]() |
00:24:58 | בבוקר אני קם, בלי אופניים אני הולך עד שמגיע לשער של הגטו.![]() |
00:25:12 | עומד ז'אנדארם![]() |
00:25:15 | ("?קום היר, ואר ביסט דו? ("בוא לכאן, מי אתה![]() |
00:25:18 | ואני העלתי קצת את המגן דוד, פחדתי שלכן לא יגלו שאני יהודי.![]() |
00:25:25 | אבל אם זה היה כאן זה היה בסדר.![]() |
00:25:29 | ("?ביסט דו יודה?" ("אתה יהודי"![]() |
00:25:30 | "(!יה, איך בין יודה." "קום מיט מיר!" ("כן, אני יהודי", "בוא איתי"![]() |
00:25:33 | הוא מוציא את הפיסטולה ושם לי כאן.![]() |
00:25:37 | MA: In der Pause gebe ich Ihnen neue Stifte, weil das {unverständlich} jeden Strich und das knistert...![]() |
00:25:45 | י.ק.: זה לא מעניין, נכון?![]() |
00:25:48 | זה מעניין או לא?![]() |
00:25:49 | מראיינת: זה מעניין אבל הוא אומר שאני עושה יותר מדי רעש שאני כותבת עם ה...![]() |
00:25:57 | י.ק.: אם זה לא מעניין, אני מפסיק.![]() |
00:25:59 | מראיינת: לא לא, לא, זה מעניין מאוד.![]() |
00:26:02 | י.ק.: אז בסדר, אם אתם רוצים לשמוע.![]() |
00:26:04 | מראיינת: אה הוא יותר אה...לא מבסוט...![]() |
00:26:06 | IV: Er kam von einer sehr reichen Familie, gut betuchte Familie.![]() |
00:26:10 | Sie haben jedes Jahr zwei Monate Urlaub gemacht irgendwo in der Natur.![]() |
00:26:15 | Er hat gelernt auch anderen Leuten gegenüber Respekt zu geben, aber im Ghetto war das Leben anders.![]() |
00:26:21 | Es gab viele Krankheiten, die Menschen waren depressiv.![]() |
00:26:25 | Und er meint, er war in seiner Familie das schwarze Schaf.![]() |
00:26:30 | Weil die zwei älteren Geschwister, sie haben studiert.![]() |
00:26:32 | Die kleine Geschwister...die kleine Schwester war ein sehr hübsche...![]() |
00:26:36 | Ein hübsches Mädchen, das sehr bewundert wurde.![]() |
00:26:40 | Äh er sagt noch vor er im Ghetto war, hatte er äh...![]() |
00:26:44 | Äh hat er polnische Freunde gehabt, mit denen auch zum Beispiel Wettrennen gemacht hat.![]() |
00:26:48 | Und er wollte unbedingt beweisen, dass Jude besser ist und dann ist er gerannt und war, bekam ersten Platz.![]() |
00:26:57 | Im Ghetto wussten sie nicht, was sie machen sollen, sie waren alle hungrig.![]() |
00:27:00 | Er war dreizehn Jahre alt und er wollte, äh...er wollte der Familie helfen.![]() |
00:27:05 | Also hat er eines Tages in der Ruine so ein kleines Loch gefunden, also unter der Erde.![]() |
00:27:13 | Und kam raus auf der anderen Seite. Dort hat er ein Fahrrad gefunden![]() |
00:27:17 | und mit diesem Fahrrad ist er zur Schreinerei gefahren.![]() |
00:27:20 | Wo der...sein Bekannte von seinen Eltern gearbeitet hat.![]() |
00:27:24 | Und er hat sehr geweint und er hat gesagt, er wird ihm helfen.![]() |
00:27:29 | Dann hat er im schwarzen Markt Brot und Butter gekauft.![]() |
00:27:32 | Und das hat er also ein Monat gemacht, jeden Tag ist er hin...![]() |
00:27:36 | MA: ...ist er durch...![]() |
00:27:37 | IV: Genau und seine Eltern wollten nicht mal wissen, wo er war und wie er das gemacht hat.![]() |
00:27:43 | Und eines Tages, als er zurückkehrte, hat er gesehen, es gibt ungefähr 300 SS-Leute, die Richtung Ghetto marschieren.![]() |
00:27:50 | Oder schon im Ghetto waren und die gesungen haben "Juden Blut spritzt auf dem Messer"...![]() |
00:27:56 | Und er kam zurück, er ist dann zurück wieder raus und versteckte sich in der Schreinerei.![]() |
00:28:03 | Und dann kam er wieder im Ghetto und dann hat ihn ein Gendarm gefragt:![]() |
00:28:08 | "Woher kommst du oder was machst du?"![]() |
00:28:09 | מראיינת: אתה זוכר? שחזרת לגטו ופתאום היה איזה שוטר...![]() |
00:28:13 | י.ק.: לא יכולתי לישון כל הלילה.![]() |
00:28:15 | מראיינת: כן...![]() |
00:28:15 | י.ק.: שומע יריות. ואני אומר מה, אני מוכרח להיות עם המשפחה שלי.![]() |
00:28:22 | יחידים שאני אוהב אותם.![]() |
00:28:24 | מראיינת: בטח.![]() |
00:28:25 | י.ק.: ואני אינסטינקטיבית הולך לגטו.![]() |
00:28:29 | שמתי את המגן דוד קצת יותר למעלה, מתקרב לשער, קורא לי.![]() |
00:28:35 | קאם, יודה" ("בוא, יהודי").![]() |
00:28:37 | הוא לא ידע אם אני יהודי או לא אבל אמר "כן, אני יהודי". כן. מוציא את האקדח![]() |
00:28:45 | קום מיט מיר ("בוא איתי").![]() |
00:28:47 | אז הלכתי איתו ואני סופר אחד, שתיים, שלוש.![]() |
00:28:53 | רוצה לשמוע את הבום וגמרנו..מה...מה?![]() |
00:28:57 | גם את ההורים שלי אין אף אחד, בטח. לא ידעתי עוד, לא הייתי בטוח.![]() |
00:29:04 | פתאום אני שומע.![]() |
00:29:06 | לאס דן יודה!" ("עזוב את היהודי!").![]() |
00:29:07 | וזה...ולא יודע, מה יש שם ריב...אני לא יודע מה קורה.![]() |
00:29:15 | פתאום הז'אנדרם, הם גייסו גם ז'אנדרמריה כל הזה.![]() |
00:29:21 | ז'אנדרם...לקח לו את האקדח מהיד ואומר לו:![]() |
00:29:27 | לאס דן, לאס דן ("עזוב אותו, עזוב אותו").![]() |
00:29:29 | עכשיו אני לא יודע מה קורה, אני השתגעתי כבר. אני חי, אני מת, אולי אני רואה כבר בעולם הבא, מה קורה כאן, לא ידעתי.![]() |
00:29:41 | לא הבנתי הייתי עוד ילד, מה...מה...אני לא הבנתי.![]() |
00:29:46 | ויש ויכוח ביניהם ואחד אומר "דאס איסט איין יודה"![]() |
00:29:52 | ...פקודה יש לירות ביהודי, מה אתה מגן על יהודים?![]() |
00:29:57 | ויש ויכוח ביניהם, הבנתי גרמנית. והם הולכים לכיכר, איפה שיושב שם אה...שטורמפיהרר...שהיה מנהל את האקציה בגטו.![]() |
00:30:14 | עם מרצדס.![]() |
00:30:20 | והם מספרים, אחד אומר היודה הזה היה מחוץ לגטו ואסור לו להיות, מה הוא עושה כאן.![]() |
00:30:28 | רציתי להוציא אותו להורג והוא הפריע לי. הזה.![]() |
00:30:33 | עכשיו הוא אומר תן לו לדבר גם כן. והשני אומר:![]() |
00:30:37 | "Der Jude arbeitet bei uns und ist sehr kalt, ich sage ihm, er nehme den warmen Anzug und Schal und s...." (היהודי עובד אצלנו, ומאוד קר, אני אומר לו שיקח את המעיל החם ואת הצעיף)![]() |
00:30:54 | אני...איך וייס...לא יודע שוב פעם מה קורה. מה...כל ההצגה הזאת, לא יודע.![]() |
00:31:02 | בסוף הקצין הגרמני אומר "נים דן יודה נאך האוס" ("קח את היהודי הביתה").![]() |
00:31:10 | שהוא יקח את הבגדים, מה ש...שלו ותביאו אותו לעבודה בחזרה.![]() |
00:31:20 | הוא ראה שאני בריא וזה...השני שתק כבר, גמרנו. ובא לבית שלי, אני רואה חורבן.![]() |
00:31:29 | כתמי מדם, רואה הכל מפוזר. מה שאני מחפש זה תמונות מהבית.![]() |
00:31:37 | כבר ראיתי הכל אבוד.![]() |
00:31:40 | וככה מתחיל לי שוב פעם כמה...דמעות מהעיניים.![]() |
00:31:46 | הוא אומר לי שקוראים לו וילי, הוא בא מויינה, אוסטריה ואשתו בא לבקר אותו עם בן שהיה בהיטלר יוגנד.![]() |
00:32:01 | והבן רצה לראות מה אבא עושה, "אבל אבא, קח אותי לעבודה, תראה לי".![]() |
00:32:08 | הוא לא רצה להגיד לו, אז הוא חשב שהוא בא גם לגטו לראות.![]() |
00:32:14 | ואני הייתי בערך בגיל שלו ומאחורנית הוא חשב ש (צוחק)...בטעות, שאני הבן שלו.![]() |
00:32:24 | שזה לא נורמלי, מה שאני לא הבנתי. ואמרתי...הוא אמר לי:![]() |
00:32:28 | "אם אתה מספר את הסיפור, אני הורג אותך. אף אחד לא צריך לדעת. אתה תבוא ותעבוד שמה, צ'ינקיביצ'ה 11".![]() |
00:32:39 | שהיה שמה ז'אנדארמריה גרה שמה.![]() |
00:32:44 | העבודה הייתה קשה.![]() |
00:32:45 | מראיינת: איזו עבודה זאת הייתה?![]() |
00:32:46 | י.ק.: הייתי, היו מביאים לי, אה...נו.![]() |
00:32:51 | אה...בחורף קר...זה כמו אבנים היו שמים בתנור, פחם.![]() |
00:33:01 | אה...סחבתי לקומה שלישית, רביעית, העיקר אמרתי אני חי.![]() |
00:33:08 | נראה הלאה מה יהיה. לא האמנתי שאני חי, תמיד הייתי עושה צביטה כזאת.![]() |
00:33:18 | אחרי חודש נודע לי שאחי נשאר בחיים, הוא היה פיזית בנוי טוב.![]() |
00:33:27 | ועשו סלקציה, מי שבריא נשאר לעבוד עוד, ומי שילד או זקן או חולה,![]() |
00:33:36 | או פיזית לא בנוי טוב, ל...אה...וואגון (קרון)...נו...![]() |
00:33:44 | מראיינת: לקרון של ה...![]() |
00:33:45 | י.ק.: לקרון. לוקחים אותו...לטרבלינקה.![]() |
00:33:52 | ואח שלי נשאר בחיים.![]() |
00:33:54 | מראיינת: הוא לא הגיע לטרבלינקה.![]() |
00:33:56 | י.ק.: ו...לא, הוא היה פיזית...הוא אמר שהוא גם נגר אז השאירו אותו בחיים.![]() |
00:34:03 | עכשיו, אבא שלי, בא בלום ואומר אני צריך את האבא...משה קפל.![]() |
00:34:12 | אני אוהב את הרהיטים שלי והוא יכול לבוא ולעבוד בשביל ה...פור די שטאדט (עבור העיר).![]() |
00:34:19 | אונד אה...ה...הצוות שעובד איתי בזה.![]() |
00:34:24 | כולם התלהבו מהרהיטים, מהפוליטורה וזה...![]() |
00:34:32 | אז קוראים לו...שיכנ...שיצא.![]() |
00:34:35 | אבא ייצא, ואומר לו בלום שהוא, שאבא נשאר בחיים.![]() |
00:34:42 | אז הוא עו...אומר "בלי המשפחה אני לא הולך".![]() |
00:34:46 | והלך עם המשפחה לטרבלינקה.![]() |
00:34:54 | עכשיו קטע הבא, מה את רוצה לדעת?![]() |
00:34:58 | שאני על טרבלינקה לא יודע כלום.![]() |
00:35:00 | מראיינת: אתה לא הגעת לטרבלינקה?![]() |
00:35:01 | י.ק.: לטרבלינקה לא, אני נשארתי בחיים.![]() |
00:35:04 | מראיינת: תודה לאל.![]() |
00:35:05 | אוקיי ואני עובד שם בז'אנדרמריה...![]() |
00:35:09 | או...אבל יש לי לאכול חתיכת לחם, קצת מרק, קצת זה...זה כבר היה טוב.![]() |
00:35:19 | אני פוגש את אחי, בוולובה, בגטו הגדול.![]() |
00:35:26 | ומחליטים להיות יחד, אני אישן איתו ב...בגטו וולובה.![]() |
00:35:33 | Äh...Jede Tage kam von Gendarmen und er holt zu der arbeit uns...(כל יום בא השוטר ואוסף את האנשים לעבודה)![]() |
00:35:41 | אה...קבוצה שלמה לקח שמה, כל מיני עובדים לז'אנדרמריה, שיעבדו.![]() |
00:35:49 | היה שם חייט, היה אחד שמתקן נעליים, היה אחד במטבח שעזר שמה.![]() |
00:35:58 | מהגליניצה, ואת אלו הם הצילו. ואחר כך אני נוספתי גם כן.![]() |
00:36:05 | מקום היה בטוח, אבל נשארתי בלי הורים, בלי אחות, בלי אבא ואמא, רק עם אח אחד.![]() |
00:36:16 | הלאה, מה קרה הלאה.![]() |
00:36:19 | מראיינת: שניה.![]() |
00:36:19 | י.ק.: תשאלי אם הוא מרשה.![]() |
00:36:20 | IV: {unverständlich}![]() |
00:36:28 | IV: Ähm...Also er wollte zurück ins Ghetto und ein Gendarm hat ihn erwischt.![]() |
00:36:33 | Und hat gesagt, "du Jude komm mit mir mit" und dann hat er gedacht, dass seine letzte Stunde hat geschlagen.![]() |
00:36:41 | Aber trotzdem war das nicht der Fall, Gott sei Dank.![]() |
00:36:43 | Und der Gendarm hat mit seinen Kollegen gestritten und sie wollte ihn umbringen![]() |
00:36:47 | Aber der Gendarm hat darauf bestanden, dass sie ihn nicht umbringen.![]() |
00:36:50 | Hat ihm sogar einen Mantel gegeben und einen Schal und schickte ihn weg.![]() |
00:36:53 | Und dann ging er zurück zu der Schreinerei.![]() |
00:36:56 | Und dort hat er erfahren, dass sein Bruder überlebt hat.![]() |
00:36:59 | Er hat ihn noch nicht getroffen, aber hat erfahren, dass er überlebt hat.![]() |
00:37:03 | Er ging zurück zum Haus der Familie, da war alles Ruine.![]() |
00:37:07 | Er hat nur Blut dort gesehen und Ruinen, suchte nach Fotos.![]() |
00:37:11 | Das war für ihn sehr wichtig.![]() |
00:37:12 | Und es war ein polnischer Mann, der eigentlich aus Österreich kam, ein Nazi.![]() |
00:37:18 | Und er hat einen Sohn gehabt, der so alt war wie er, und scheinbar hat er gedacht,![]() |
00:37:23 | er wäre sein Sohn und deswegen hat er ihn irgendwie geschützt.![]() |
00:37:26 | Aber er hat ihm gesagt, er soll nie sagen, dass er Jude ist.![]() |
00:37:30 | Und er schickte ihn zur Arbeit für die Gendarmerie.![]() |
00:37:33 | Und dort hat er gearbeitet und wie gesagt, seine Familie wurde nach Treblinka geschickt.![]() |
00:37:41 | Und er ist geblieben und sein Bruder.![]() |
00:37:45 | Und sein großer Bruder überlebte in dem großen Ghetto.![]() |
00:37:48 | Und dann haben sie zusammen gelebt und er musste jeden Tag arbeiten gehen für die Gendarmerie.![]() |
00:37:54 | Manchmal als Koch, manchmal als Putzmann, manchmal irgendwelche Steine schleppen und so weiter.![]() |
00:37:58 | Und er sagt: "Ich bin...ich blieb.. ich blieb da allein ohne meine Eltern."![]() |
00:38:03 | Also, er war nicht in Treblinka.![]() |
00:38:05 | MA: Nein.![]() |
00:38:06 | י.ק.: עד שיום אחד.![]() |
00:38:08 | מראיינת: אוקיי.![]() |
00:38:09 | MA: OK, dann machen wir...![]() |
00:38:10 | י.ק.: וילי אומר לי...אתה...אחרי שבא אחד מהקומפניה, מהז'אנדרמים שהיה מגונה באיזה כפר,![]() |
00:38:22 | והוא בא לז'אנדרמריה, צ'ינקיביצ'ה 11 שהיו, ומחפשת אותי.![]() |
00:38:30 | מה...מה אתה מחפש אותי?![]() |
00:38:35 | הייתה הפצצה של האמריקאים וממשפחה מישהו נהרג, אז אני אשם.![]() |
00:38:41 | אני יהודי. יש שמה ביניהם כמה, הם אומרים מה אתה רוצה? זה ילד.![]() |
00:38:49 | לא, הוא יהודי ויהודי הפציצו וכל מיני שטויות כאלו.![]() |
00:38:54 | אמרתי, זה בשבילי נגמר, אין לי כבר איפה להיות.![]() |
00:39:00 | ובדיוק באותו זמן, קיבלו פקודה לארוז את כל הדברים, הם נוסעים עכשיו לרוסיה.![]() |
00:39:08 | לקייב, אחר כך סטלינגרד, לא יודע והייתה גם ז'אנדרמריה עם סוסים, צעירים, שהיה נוסעים עם צעירים.![]() |
00:39:19 | מראיינת: מי...מי היה צריך לנסוע לרוסיה?![]() |
00:39:21 | י.ק.: הצעירים עזבו, באו אחרים יותר זקנים אבל אמרתי אני יותר לא רוצה לעבוד שמה, אני אהיה בגטו...![]() |
00:39:33 | מראיינת: כן.![]() |
00:39:34 | י.ק.: לספר זה סיפור ארוך אני לא רוצה...![]() |
00:39:36 | מראיינת: אז תספר...![]() |
00:39:37 | י.ק.: ...אני לא רוצה שיהיה לי בעיות אחר כך![]() |
00:39:40 | מראיינת: עד איזה גיל היית בגטו?![]() |
00:39:42 | י.ק.: כן, עכשיו זה מאוד מעניין מה שקורה אחר כך.![]() |
00:39:47 | אה...והיה לי ברירה "טו בי אור נוט טו בי" ("להיות או לא להיות")![]() |
00:39:51 | ואמא בגטו נתנה לי טבעת מהאירוסים שלה שהיה יהלום קטן בפנים ואמרה אם תרצה מים, אם תתן לי לש...![]() |
00:40:02 | לחיות, תן את זה שיתנו לך לחיות. זה הגנה של חיים.![]() |
00:40:08 | אני לקחתי...קיבלתי שמה פעם בשיניים את ה...מבחור...ככה הבומבה,![]() |
00:40:17 | יצאה לי שן ושמה הכנסתי את הטבעת מפה שהיה לי בדיוק מקום בשביל הטבעת.![]() |
00:40:25 | טוב, וככה שמרתי על הטבעת כל הזמן.![]() |
00:40:30 | והייתי בגטו עם אחי בוולובה, יום אחד תופסים אותי לעבודה, לבית חרושת לנשק בראדום,![]() |
00:40:43 | למחלקה וויס שהיו עושים פיסטולטים.![]() |
00:40:48 | אני אף פעם לא עבדתי בזה, שמו אותי על יד מכונה, תוריד ידית...תפתח יד...![]() |
00:40:54 | אבל זה זז קצת אז קילקלתי שמה. שני ארגזים.![]() |
00:40:59 | עובד...עובד אחר עובר אומר (קול של תדהמה) "מה עשית? מחר יתלו אותך, סבוטז' (חבלה)!"![]() |
00:41:06 | אני לא ידעתי. אומר יש מכונה יש מחסן, תפתח את הדלת, תכניס את זה שלא יראו.![]() |
00:41:16 | ובגלל שנגמרה העבודה הלכנו לישון איזה ארבע קילומטר מהבית חרושת, צריפים, גם אחרי קטן...צריפים.![]() |
00:41:28 | והיה מינוס שלושים קור, שלג עד...לא זוכר. אה...ככה...לא היה קור ו...ו....![]() |
00:41:41 | ולא טוב שמחר אולי יתלו אותי, מי יודע אם ימצאו משהו.![]() |
00:41:46 | ואני שוב פעם יושב על זה, בלילה ככה נרדם על ה...![]() |
00:41:52 | היית באושוויץ, ראית את המיטות? אז אה...כאלה מיטות היו שמה.![]() |
00:41:58 | עכשיו, אחי בא מהעבודה, עבד במקום אחר, לא מוצא אותי.![]() |
00:42:05 | אמרו לו בגטו, וולובה, שתפסו אותי לעבודה ל...ויטוורניה ברוני.![]() |
00:42:14 | את הבנת מה שאמרתי ויטוורניה ברוני?![]() |
00:42:16 | מראיינת: זה השם של המקום ש...![]() |
00:42:18 | י.ק.: זה בית חרושת של...של נשק.![]() |
00:42:20 | מראיינת: איך קראו לבית חרושת?![]() |
00:42:22 | י.ק.: ויטוורניה ברוני. מחלקת ויס. שהיו מייצרים את הפיסטולטים.![]() |
00:42:34 | ואני לא יכול לישון בלילה, זה היה איזה קשר..ל...סמוי ביני ובין אחי.![]() |
00:42:42 | היה לו אחד שהוא למד איתו בבית ספר ואותו בחור היה גם כן במשטרה יהודית.![]() |
00:42:50 | הייתה משטרה יהודית שעזרה לגרמנים.![]() |
00:42:54 | צריכים להגיד את האמת את כל האמת מה היה. תסבירי לו את זה.![]() |
00:43:00 | מראיינת: בסדר.![]() |
00:43:02 | IV: Er möchte, dass ich Ihnen...![]() |
00:43:05 | Und er hat erzählt, seine Mutter hat ihm im Ghetto noch einen Ring gegeben mit einem Diamant für den Fall der Fälle.![]() |
00:43:12 | Die hat er im Mund versteckt, weil er hat früher hier einen Schlag bekommen, und er hat einen Zahn verloren.![]() |
00:43:17 | Dort hat er seinen Ring versteckt.![]() |
00:43:20 | Ähm...Er musste dann...er hat dann gearbeitet, man hat ihn genommen zu arbeiten in einer Fabrik für Waffenindustrie.![]() |
00:43:28 | MA: Mhm...![]() |
00:43:29 | IV: Dort wurden auch Pistolen gemacht.![]() |
00:43:31 | Dann äh...gewohnt hat er vier Kilometer entfernt von dieser Fabrik.![]() |
00:43:36 | In so...wie nennt man das? So…so...![]() |
00:43:40 | י.ק.: תשאלי, אני אגיד לך.![]() |
00:43:40 | IV: So...wie diese Häuser, wie in Auschwitz. Also...![]() |
00:43:44 | MA: Baracken.![]() |
00:43:44 | IV: Baracken, genau. In Baracken.![]() |
00:43:47 | Es war minus 30 Grad, es war sehr, sehr kalt.![]() |
00:43:50 | Seinen Bruder hat er nicht gesehen, aber beide wussten, dass sie am Leben sind.![]() |
00:43:55 | י.ק.: ועוד תצייני ששמרו עלינו שמה אוקראינים.![]() |
00:44:02 | IV: Ah, diejenige, die auf sie dort aufgepasst haben, waren Ukrainer.![]() |
00:44:04 | YK: Schwarze... SS-Leute.![]() |
00:44:07 | IV: SS-Leute, meint er.![]() |
00:44:10 | IV: Ähm...der Freund von dem Bruder hat gearbeitet in einer jüdischen Polizei.![]() |
00:44:17 | Aber diese Polizei hat zusammen mit den Deutschen gearbeitet.![]() |
00:44:20 | Das wollte er, dass ich das Ihnen unbedingt erzähle.![]() |
00:44:23 | Y.K.: Ich sagte ihm, Aron, ich weiß, wo der ist. Komm mit mir!![]() |
00:44:32 | י.ק.: הוא ל...לקח אותו, איפה שהיו הצריפים ושמה האוקראינים ניסו להיכנס איתו...הם לא ידעו, לא שאלו הרבה שאלות.![]() |
00:44:43 | ואני שומע, צפצוף.![]() |
00:44:46 | להדגים את הצפצוף? (שורק)![]() |
00:44:53 | זה היה משפחתי כזה.![]() |
00:44:55 | מראיינת: יא אללה.![]() |
00:44:56 | י.ק.: אני שומע את זה ואומר "מאיפה זה בא?" מוכר לי ה...![]() |
00:45:04 | אז כבר הלב כבר מתחיל לפעול בצורה אחרת ולאט לאט מתקרב אליי, מחבק אותי, והוא אומר לי "ספר לי מה קרה".![]() |
00:45:15 | אז אני מספר לו. אומר לי הייתה לו הרגשה שאתה בסכנה![]() |
00:45:20 | והוא בא, חיכינו עד שיהיה אור ויצאנו בקור של שלושים מינוס.![]() |
00:45:27 | היינו צריכים לעבור פסי רכבת והוא אומר לי ככה "אני אמשוך אותך במעיל, אתה בורח איתי יחד".![]() |
00:45:40 | ואנחנו הכרנו את ראדום. היינו ילדים, היינו משחקים...כל רחוב שמה. כמו...מקום קטן, לא...![]() |
00:45:50 | והוא מושך אותי ואני מקבל רגליים של ברזל, לא יכול לזוז.![]() |
00:45:57 | פחדתי, נו מה? מה לעשות?![]() |
00:46:01 | עוד פעם אני שוב פעם אני לא יכול לברוח. פעם השלישית הוא אומר אני עוזב אותך, תעשה מה שאתה רוצה.![]() |
00:46:08 | אמרתי זהו זה, עכשיו אני צריך לצאת. ואז הוא פורץ, אם לא היו לו רגילים, ואני אחריו ולא רצים באותו כיוון...מסביב.![]() |
00:46:21 | אבל הפגישה הייתה במקום שהיו מחסנים של עץ, שהיו שייכים לאיזה בן דוד שלנו.![]() |
00:46:29 | אז הכרנו אותו. בתור ילדים היינו באים והוא נתן לנו גלידות, כל מיני דברים טובים, אז זכרנו את המקום.![]() |
00:46:41 | עכשיו חושך, אף אחד לא מתקרב. חשבתי אולי תפסו אותו. אולי מה...![]() |
00:46:48 | באים לבוא פועלים, אני שוב פעם שומע את השריקה, אמרתי זהו זה.![]() |
00:46:54 | היום הגיע אחי הגדול.![]() |
00:46:58 | עכשיו לאן הולכים? הייתה לה אחת בחורה, אצלנו עבדה, קראו לה מרישה...אוקולוס,![]() |
00:47:09 | שהייתה מבייחו, מכפר, והייתה עוזרת לאמא בבית.![]() |
00:47:15 | אצלנו בשולחן היו איזה שמונה עשרה איש, עובדים, משפחה, היה אחד זקן עם זקן, לבד. קראו לו פרץ.![]() |
00:47:28 | זכו...אני אומר מה שאני זוכר. ולא היה לו אף אחד.![]() |
00:47:33 | אז אכל אצלנו ארוחת צהריים, ארוחת בוקר.![]() |
00:47:36 | אמרנו נלך למרישה. אמא ואבא התח...חיתנו אותה ובא מישהו אחר לעבוד והוא היה שוער.![]() |
00:47:46 | את יודעת מה זה שוער? שמר על בית גדול.![]() |
00:47:50 | מראיינת: הבעל של מרישה היה שוער?![]() |
00:47:52 | י.ק.: הבעל, כן.![]() |
00:47:54 | והוא היה פותח את השער באחת עשרה בלילה מי שבא, היה צריך לתת לו קצת כסף, פתח את השער, נתן לנו להיכנס.![]() |
00:48:03 | אמרנו זה, היא כמו משפחה. היא תקבל אותנו, אולי נתחבא שמה.![]() |
00:48:08 | חיפשנו איזה מוצא.![]() |
00:48:10 | באים עם מרישה. היא מחבקת אותנו, מורידה לנו את הבגדים, רוחצת אותם, לא כמו שהיום יש מכונה.![]() |
00:48:22 | הפאלייה הגדולה (צוחק). רוחצת, היא עשתה מרק קפושייה.![]() |
00:48:29 | את יודעת מה זה קפושייה?![]() |
00:48:31 | מראיינת: לא.![]() |
00:48:31 | "י.ק.: מרק מכרוב, כזה טוב. תפוחי אדמה. "תאכלו כל זה וזה ותהיו שקטים שלא יראו אותכם.![]() |
00:48:39 | ובסוף היא נותנת לנו אוכל וקצת כסף ואומרת לנו "אתם לא יכולים להישאר, הם יגלו כאן שיש מישהו זר",![]() |
00:48:51 | גם הילדים יורדים ורואים, הם היו גסטאפו של כמה ילדים גרו שם אותו בית.![]() |
00:49:00 | "ו...אמרה "תלכו, ניפגש, אני אתפלל כל יום בכנסייה שאתם תישארו בחיים.![]() |
00:49:11 | ועשתה ככה (צולב את עצמו) ותלכו, והלכנו.![]() |
00:49:16 | מראיינת: לאן?![]() |
00:49:17 | י.ק.: עכשיו מה עושים? נלך ליער יהרגו אותנו הפולנים שמה, אנטישמים, לא אוהבים יהודים.![]() |
00:49:28 | עכשיו, ברירה אין. צריכים לחזור לגטו להיות עם היהודים.![]() |
00:49:34 | איך נכנסים לגטו? שוב פעם בעיה. היו קבוצות שעמדו מחוץ לגטו, מורמאכט, מ...אס אס, מכל מיני מקומות.![]() |
00:49:45 | ובבאטה היו עושים נעליים, כל מיני דברים והם חזרו, אז לא הוספנו זה זה וזה.![]() |
00:49:54 | נתנו להיכנס, נתנו לכל אחד (צוחק), אבל לצאת זה היה אי אפשר, היו סופרים כל בן אדם.![]() |
00:50:01 | הצטרפנו לקבוצה, נכנסנו לגטו.![]() |
00:50:05 | וכך היינו בגטו גדול, עד שאני הלכתי לעבוד, חזרתי לא ראיתי את אח שלי כבר.![]() |
00:50:17 | אח שלי היה אז בגטו ו...באו משטרה יהודית, אני אומר כמו שהיה.![]() |
00:50:25 | משטרה פולנית, וגסטאפו חיפשו שמה יהודי, מצאו אותו, לקחו אותו לטרנספורט שהיה עושה מעיר לעיר.![]() |
00:50:36 | נגיד היו צריכים אלף מאתיים איש להביא, מכל מקום לקחו קצת, צירפו למשלוח ושלחו.![]() |
00:50:43 | כמו בהמות.![]() |
00:50:47 | אני בא שוב פעם, לקחו אותו לטרבלינקה. לא ידעתי איפה טרבלינקה, מה עושים שמה.![]() |
00:50:54 | ו...וכבר לא היה לי כוח יותר. זה היה המגן שלי היחידי.![]() |
00:51:00 | ואחר כך נודע לי, סיפרו לי במשטרה, איך הבחור הזה שהיה במשטרה,![]() |
00:51:07 | ש...פרץ בתוך ה...אה...וואגון (קרון)![]() |
00:51:14 | מראיינת: ב...בקרון.![]() |
00:51:15 | י.ק.: בקרון![]() |
00:51:16 | י.ק.: את הרצפה, כמה...קרשים...וברח דרך איפה שה...גלגלים.![]() |
00:51:22 | התחיל לרוץ, היה לו בור מהרכבת, שם. שליוו את הרכבת, הוא שם ברגל.![]() |
00:51:32 | אחרי איבוד דם, הפולנים מצאו אותו בשדה ולקחו אותו לז'אנדרמריה וקיבלו פרס.![]() |
00:51:41 | כל אחד קיבל שק עם מלח, מלח היה דבר מבוקש.![]() |
00:51:47 | ואם היה לי כסף, אולי הייתי יכול להציל אותו.![]() |
00:51:51 | הייתה לו גם חברה. חיפשנו מאיפה לוקחים קצת כסף. נשחד אולי את הגרמנים, את הפולנים שמה.![]() |
00:52:00 | לא היה לנו. ואז נשארתי לבד, לבד, לבד.![]() |
00:52:06 | פרק, גטו. גמרנו.![]() |
00:52:11 | צריך עובדים.![]() |
00:52:13 | "מי נגר?" אני הרמתי יד. "אני נגר".![]() |
00:52:18 | שלא הייתי נגר, ראיתי איך שעובדים אבל לא...(צוחק). אני ידעתי לדפוק איזה...מסמר, כן?![]() |
00:52:27 | או דברים קטנים אבל לא...הלכתי.![]() |
00:52:30 | עבדתי, קיבלתי מכות, לא חשוב. שלחו אותי לבליז'ין, מחנה ריכוז.![]() |
00:52:37 | מראיינת: איך קוראים למחנה ריכוז הזה?![]() |
00:52:39 | י.ק.: בליז'ין. היה סקרז'סקו.![]() |
00:52:47 | בליז'ין היה מחנה שהיו עשרת אלפים אה...קומוניסטים.![]() |
00:52:53 | מראיינת: אה.![]() |
00:52:54 | י.ק.: זאת אומרת, פוליטרוקים, קצינים, הוציאו את כולם ו...הרגו. והחליטו להקים מחנה עבודה שיספק לורמאכט...![]() |
00:53:09 | את הבגדים, מהחזית...היו עם דם. היו צריכים לנקות.![]() |
00:53:20 | אה...צריכים נעליים היה לתקן, אז אנחנו היינו מתקנים.![]() |
00:53:26 | היו צריכים ארגזים לתחמושת. מחלקת נגרות היה. ארבייטסלאגר (מחנה עבודה). פתאום דט'לאגר (מחנה מוות) - ארבייטסלאגר.![]() |
00:53:38 | אוקיי. עכשיו הרוסים מתקדמים, מתקדמים קדימה, שולחים אותנו לאושוויץ.![]() |
00:53:49 | זה מעניין או לא? אם לא, אני אפסיק. תשאלי אותו, אם זה מעניין.![]() |
00:53:53 | מראיינת: אני אעשה...אני אתרגם לו מה שאתה אמרת![]() |
00:53:55 | י.ק.: אני לא רוצה, אם זה מיותר בשבילו אני אפסיק.![]() |
00:53:59 | מראיינת: אין...אין מיותר, זה בסדר![]() |
00:54:01 | י.ק.: זה בסדר?![]() |
00:54:01 | מראיינת: בטח, אני אספר לו מה אמרת.![]() |
00:54:04 | י.ק.: אז זה תיאור אותנטי כמו שהיה. אני לא היסטוריון, אני לא יודע תאריכים. תשאלי על התאריך בדיוק, לא ידעתי מתי שבת ומתי יום כיפור.![]() |
00:54:15 | מראיינת: לא משנה.![]() |
00:54:16 | מראיינת: אני אתרגם לו עכשיו ואחרי זה אני אמשיך לשאול, בסדר?![]() |
00:54:19 | י.ק.: אוקיי.![]() |
00:54:20 | IV: Ähm...Er meint, also, eines Tages, als er gearbeitet hat und übernachtet hat in dieser Baracke, hat er plötzlich so ein Pfeifen gehört, wie der Familienpfiff früher war.![]() |
00:54:30 | Und dann hat er plötzlich seinen großen Bruder gefunden und sein großer Bruder hat gesagt, "komm lass uns weglaufen."![]() |
00:54:36 | Dann sind sie weggelaufen und...und suchten eine Fraue namens Marischa, die eine Putzfrau bei seiner Familie war.![]() |
00:54:46 | Und die Frau hat sie auch empfangen, sie hat ihre Kleider gewaschen, sie hat ihnen Essen gegeben.![]() |
00:54:52 | Aber sie meinte, sie könnten nicht hier bleiben, weil dort in diesem Haus gab Kinder, auch von Gestapo Leute...![]() |
00:54:59 | Und deswegen mussten sie weiterziehen.![]() |
00:55:02 | "Äh...wir wussten nicht, wohin wir gehen", meint er. Und dann haben sie sich einer Gruppe angeschlossen, die im Ghetto gewohnt hat und außerhalb gearbeitet hat.![]() |
00:55:13 | So sind sie mit denen zurück ins Ghetto gekommen.![]() |
00:55:16 | Äh...eines Tages kam die Polizei zu Ghetto und hat seinen Bruder zu Transport zu Treblinka genommen.![]() |
00:55:24 | Er war allein und wusste nicht, was er machen soll.![]() |
00:55:27 | Später hat er gehört, dass sein Bruder, während dieses Transports vom Zug gesprungen ist und dann wurde er erschossen und war verletzt an seinem Beinen.![]() |
00:55:38 | Und...er, im Ghetto hat man wieder Arbeiter gesucht, dann hat man ihn gefragt, ob er als Schreiner arbeiten kann.![]() |
00:55:48 | Dann hat er gesagt, er könnte als Schreiner arbeiten, obwohl er keine Ahnung hatte.![]() |
00:55:52 | Dann schickten sie ihm zum KZ Bliżyn...ob ich den Namen richtig aussprechen kann.![]() |
00:55:57 | Y.K.: Skarżysko...![]() |
00:56:00 | IV: Und diese KZ...diese KZ kam früher...waren früher zehntausend Kommunisten.![]() |
00:56:05 | Sie wurden alle umgebracht und dieses KZ wurde umgewandelt als Arbeitslager.![]() |
00:56:10 | Und dort hat er gearbeitet in einer Fabrik, der…äh...für die deutsche Wehrmacht gearbeitet hat.![]() |
00:56:17 | Sie haben Schuhe für sie gemacht, sie haben Kleider für sie gemacht und so weiter.![]() |
00:56:22 | Und dann eines Tages kamen die Deutschen, also die Nazis, und haben sie nach Auschwitz geschickt.![]() |
00:56:30 | MA: OK.![]() |
00:56:32 | י.ק.: עכשיו סדר היום של בליז'ין, לספר?![]() |
00:56:35 | מראיינת: אה, חכה שניה. אה...באושוויץ תספר.![]() |
00:56:38 | י.ק.: אה, לא, אושוויץ עוד לא.![]() |
00:56:40 | מראיינת: עוד לא?![]() |
00:56:40 | י.ק.: בליז'ין.![]() |
00:56:41 | מראיינת: אה.![]() |
00:56:42 | י.ק.: בליז'ין, זקס אור (שעה שש) בבוקר צריכים להציג לאפל (מסדר).![]() |
00:56:54 | וסופרים.![]() |
00:56:57 | אולי מישהו ברח, אולי לא, אף אחד לא ברח אבל סתם בשביל להחזיק אותנו שעתיים, הם היו לבושים טוב, אנחנו ככה רעדנו.![]() |
00:57:07 | ואחד שלא בא בזמן, איחר כמה רגעים, קיבל על הטוסיק עשרים וחמש ככה רוטן (מלקות)![]() |
00:57:16 | כדי שכולם יראו, שצריכים לבוא בזמן, שצריך להיות סדר גרמני כמו שצריך. אוקיי.![]() |
00:57:26 | וזה היה מאוד קשה שמה, אני עבדתי בנגריה ואני חליתי בטיפוס.![]() |
00:57:37 | מחלה מאוד...אה...רצינית. תאמיני שלא היה לה צרעת, לא היה בר...התחילו רק, את מבינה.![]() |
00:57:45 | אז נשארתי בצריף ושמה הביאו אוכל בשעה אחת עשרה וחצי ככה, בשביל העובדים שיעבדו יקבלו קצת מרק.![]() |
00:57:57 | ואני ירדתי מהמיטה עם חום וגנבתי קצת אוכל וככה...וככה נשארתי בחיים. אני לא יודע.![]() |
00:58:06 | שאני חי מספר אני לא מאמין עכשיו איך...היום אני יוצא החוצה, עושה האפצ'י, לא קרה כלום, זה הכל בסדר, מה?![]() |
00:58:18 | אז הייתי בלי נעליים, בלי זה, שלושים מינוס לא קרה לי כלום.![]() |
00:58:25 | היי..היום אני בן 92 וכן...זה טוב שאני זוכר ומאוד רציתי לספר את המסר מה היה.![]() |
00:58:36 | מפני שיש עכשיו דורות שלא ראו את זה, רק שמעו.![]() |
00:58:43 | וזה סיפור אותנטי אולי, מאחד שהיה שמה ויספר מה שקרה לו.![]() |
00:58:50 | ויכול להיות שלמישהו אחר קרה משהו אחר. זה אני לא אחראי. אני אחראי על המילים שאני אומר.![]() |
00:58:57 | מראיינת: בודאי.![]() |
00:58:58 | י.ק.: אוקיי.![]() |
00:58:59 | עכשיו אה...אושוויץ, כן?![]() |
00:59:01 | מראיינת: כן.![]() |
00:59:02 | י.ק.: אוקיי![]() |
00:59:07 | מראיינת: אתה רוצה לספר לנו?![]() |
00:59:08 | י.ק.: הרוסים מתקרבים...שומעים בו...בו...בו בו בו בום (מחקה רעשים של חיילים מתקרבים), הם אמרו "אנטרטן" (להתייצב).![]() |
00:59:19 | ו...הרכבת כבר מחכה, מכניסים אותנו לרכבת ונוסעים לאושוויץ.![]() |
00:59:28 | לאושוויץ אני נוסע היום שעתיים, אני באושוויץ. עם הרכבת.![]() |
00:59:34 | אז שבועיים נסענו. בלי מים, בלי אוכל.![]() |
00:59:40 | היו צריכים אותנו, אנחנו בעלי מקצוע, אנחנו יודעים לעבוד. והיה מאוד קשה...המצב.![]() |
00:59:49 | הגענו לאושוויץ, עכשיו באנו. הורידו לנו את השיערות מראש, הורידו לנו את הבגדים, עשו לנו איזה דיסאינפקציה שמה עם איזה חומר....ויצאתי.![]() |
01:00:14 | עשו לי פסים, אמרו "תושיט את היד", אמרתי "בשביל מה?" חשבתי אולי כבר רוצים לחתוך לי את היד גם (צוחק).![]() |
01:00:24 | לא הייתה לי ברירה, מה? (צוחק) עשו לי מספר. פוליטישה אבטיילונג (מחלקה פוליטית). אין אושוויץ (באושוויץ).![]() |
01:00:31 | אתם רוצים לראות את המספר, או לא?![]() |
01:00:34 | מראיינת: לא חושבת.![]() |
01:00:34 | י.ק.: לא חשוב.![]() |
01:00:36 | אז אה...עשו לי את המספר והיום אין לי שם. יש לי מספר.![]() |
01:00:44 | וזה מה שעשה לי את המספר, הוא שואל...עליי..."ילד, בן כמה אתה?" אמרתי "כבר ארבע עשרה...ארבע עשרה...עוד מעט חמש עשרה."![]() |
01:00:55 | רציתי להעלות את הגיל שאני מממ...(מחווה תנועה של חוזק)...יותר גדול...יותר מסוגל לעבוד.![]() |
01:01:03 | "מאיפה אתה?" אני אומר "מראדום". "איך קוראים לך?" , "קפל, יוסף".![]() |
01:01:11 | קראו לאבא של משה?" אמרתי "כן". "אני הייתי חבר שלו, הייתי סנדק שלך." ככה הוא אומר. הייגר".![]() |
01:01:21 | שהוא גם הוציא ספר בארה"ב, הוא גם מתאר שם...את יכולה...הבן שלי כאן, הוא מיודד שם עם המשפחה של הייגר.![]() |
01:01:33 | נכון אלון? הוא לא עונה....![]() |
01:01:37 | מראיינת: הוא היה גם יהודי?![]() |
01:01:38 | י.ק.: מה?![]() |
01:01:38 | מראיינת: הוא גם היה יהודי?![]() |
01:01:40 | י.ק.: מי?![]() |
01:01:40 | מראיינת: היידר...זה ש...![]() |
01:01:41 | י.ק.: יהודי! הוא היה מנהל בית יתומים בראדום והגרמנים באו, היו צריכים כוח אדם אינטלקטואלי שיודע לכתוב גרמנית, שידעו השפה,![]() |
01:01:53 | אז תפסו אותו לאושוויץ...ועוד כמה יהודים שמה שהם היו שם שנתיים עוד לפני שאני הגעתי.![]() |
01:02:01 | והוא היה במחתרת שמה, עם עוד...אנשים פוליטים.![]() |
01:02:10 | זה...עד כאן? או שאת רוצה להמשיך?![]() |
01:02:15 | מראיינת: אממ...![]() |
01:02:16 | IV: Um sechs Uhr früh mussten sie zum Appel stehen und man musste...man hat die Leute gezählt um zu sehen, ob jemand geflüchtet ist.![]() |
01:02:24 | Und wenn jemand zu spät gekommen ist, wurde er geschlagen.![]() |
01:02:28 | Äh...Später ist er an Typhus erkrankt und blieb alleine in dieser Baracke.![]() |
01:02:33 | Und dort hat er...äh...Essen geklaut.![]() |
01:02:36 | Er sagt, ich bin heute 92 Jahre alt und ich kann überhaupt nicht verstehen, dass ich noch am Leben bin. Wenn ich mir überlege, was ich erlebt habe.![]() |
01:02:44 | Es war immer minus dreißig Grad und kalt und nichts zum Essen und so weiter.![]() |
01:02:48 | Dann äh...er meint, er muss seine Geschichte erzählen, damit die nächste Generation äh die wahre Geschichte erkennen.![]() |
01:02:58 | Äh...dann kamen die Russen und bevor die Russen einmarschiert sind, hat man sie in eine be...deportiert nach Auschwitz.![]() |
01:03:06 | Als er in Auschwitz ankam, wurde er erstmals rasiert, er bekam ähmm...Dis...äh...![]() |
01:03:13 | MA: Desinfektion.![]() |
01:03:14 | IV: Genau. Und hat eben diese Kleider mit den Streifen bekommen.![]() |
01:03:18 | Und äh...man hat ihm eine Nummer.![]() |
01:03:21 | MA: Nummer.![]() |
01:03:21 | IV: ...gegeben. Und dann dort hat er jemand getroffen äh, der ihn gefragt hat, wie alt er ist und hat nach seinem Namen gefragt...![]() |
01:03:29 | י.ק.: העיקר שאין לי כבר שם, עשו לי מספר.![]() |
01:03:30 | IV: Ja...![]() |
01:03:31 | י.ק.: עשו לי מספר.![]() |
01:03:32 | IV: Hu omer {er sagt}, er sagte, ab diesem Tag hat er keinen Namen gehabt, er war nur eine Nummer.![]() |
01:03:36 | MA: Ja.![]() |
01:03:37 | IV: Und dieser hat ihn gefragt, wie sein Name ist, wie alt er ist und dann hat es sich herausgestellt, dass derjenige seinen Vater kannte.![]() |
01:03:44 | Dass er mit ihm befreundet war, er war auch Jude...genau.![]() |
01:03:47 | י.ק.: משם הייגר אומר לי אתה תעבור לכפר...באושוויץ, בירקנאו, תגיד שאני הדוד שלך. כולם מכירים אותי שמה "אלטה שטובה" (חדר מגורים ישן)...באראק (צריף).![]() |
01:04:04 | אחרי הבארק היה גם מחתרת. אבל אף אחד לא יודע. אם היו תופסים, יירו וגמרנו.![]() |
01:04:12 | אני לא ידעתי עוד הייתי יל...אפילו לא ידעתי, יש מחתרת, אין מחתרת (צוחק). אני ככה כל הזמן במתח.![]() |
01:04:20 | אמרתי אני אגיד, מה אכפת לי. העיקר להישאר בחיים, בסדר.![]() |
01:04:26 | אני בא ל"אלטה שטובה" שמה, אומר "אתה מכיר הייגר?" אמר "כן. מה איתך ועם הייגר?" הוא אומר, "הוא היה סנדק שלי", "אההה". בסדר. היה לי פרוטקשן (צוחק).![]() |
01:04:42 | יש אפל (מסדר) ו..."ור איסט איין טישלר?" ("מי פה נגר?") אני מרים את היד. הייתי כבר בן חמש עשרה או שש עשרה.![]() |
01:04:57 | ?קום יונגה!" ("בוא, ילד!"). אני יוצא, "אתה תעבוד בגלייזאנשלוס" (הנחת פסי רכבת). את יודעת מה זה גלייזאנשלוס"![]() |
01:05:06 | מראיינת: ברכבת.![]() |
01:05:07 | י.ק.: פסי רכבת!![]() |
01:05:09 | אני נגר, אני מבין בעץ. היינו מוצאים את העצים, שמים חדשים...תחזוקה.![]() |
01:05:18 | מראיינת: זה היה באושוויץ או בבירקנאו?![]() |
01:05:19 | י.ק.: בירקנאו. ואני רואה את כל הסלקציות.![]() |
01:05:30 | אני רואה שבאים מהולנד, אה...באים יהודים מצרפת, באים מ...דנמרק. אנשים מכל אירופה באים, שמה. כמו בהמות, אף אחד לא יודע לאן הוא הולך.![]() |
01:05:53 | ואני...אנחנו מתקנים את הרכבת, מתקרבים לראות מה הולך שמה. אף אחד לא שאל.![]() |
01:06:01 | עכשיו הייתה שם קבוצה קנדה. שירדו באושוויץ יהודים שהורידו את החבילות של האנשים שבאו ושלחו למיון.![]() |
01:06:14 | בגדים לחוד, מכנסיים לחוד, נעליים לחוד, משקפיים לחוד. תותבות שיניים ל...חוד, היו מוציאים את הזהב וכל מיני דברים.![]() |
01:06:27 | זה באושוויץ ו...אפשר לראות את זה שמה ב...יש עוד שאלות?![]() |
01:06:37 | י.ק.: עכשיו מה שקורה, אנחנו באים לבונה.![]() |
01:06:40 | מראיינת: לאן?![]() |
01:06:41 | י.ק.: בונה, זה מחנה שזה סניף של אושוויץ-בירקנאו. עם העגלה לתקן. כן צריך, לא צריך, שלחו אותנו.![]() |
01:06:52 | מראיינת: בונה?![]() |
01:06:53 | י.ק.: מהעגלה, שירדו עשרים איש.![]() |
01:06:55 | מראיינת: אהמ...![]() |
01:06:56 | י.ק.: ואנחנו...אני שואל איפה אתם, מה עושים כאן, מה זה "אתה תשתוק", לא שומע, לא לדבר. שותק...זה...לא רואה כלום.![]() |
01:07:08 | רק אומרים לי מה שנגיד, תעשה. ו..בבונה עבדו שמה בחורות...מסלובקיה. שהם היו עובדים בחומר נפץ.![]() |
01:07:23 | והם מכינים שקיות של בד עם חומר נפץ והיו שמים ליד הפסי רכבת בבור. התגנבו שמה ושמו...אף אחד לא בא לחפש...שם היה בטוח.![]() |
01:07:37 | אנחנו באנו, אספנו את זה, הוצאנו, שמנו את זה, באו ליד קרמטוריום, שמנו שמה ואני לא יודע מה קורה. זה עבודה.![]() |
01:07:47 | עם האוכל שנשאר שבאו לאירופה אנשים, הקנדה אספה וגם שמה בבור. אנחנו הוצאנו מהבור וזרקנו לאף קא אל, זה היה מחנה נשים, רק נשים.![]() |
01:08:03 | וזרקנו לחם, נקרע לחתיכות באוויר עוד. וכל הזמן יריות וזה...![]() |
01:08:11 | למות זה היה קל, לחיות היה קשה (צוחק). תשמעי, יום אחד, בקיצור, חוזר הביתה, אני עבדתי אז מעשר עד הבוקר.![]() |
01:08:27 | היו שתי משמרות. בלי הפסקה. טרנספורטים היו צריכים לתקן...שטויות, כל מיני דברים.![]() |
01:08:35 | ואני שומע בום, בום, בום. לא יודע מה קרה. "אלטה שטובה"...מבארק (צריף) בא ואומר "תשמע, אתה לא יוצא היום לשום מקום".![]() |
01:08:52 | מזיז את המיטה, מוציא כמה קרשים מהרצפה, מכניס אותי לבור שמה. מסדר בחזרה, הכל בסדר.![]() |
01:09:06 | אני יושב בחושך, לא יודע מה קורה. שומע רק האו, האו, האו. כלבים (צוחק). אבל הם שמו מה שזה ריח שם...שהכלבים שמה לא יתקרבו.![]() |
01:09:20 | זה מעניין או לא?![]() |
01:09:21 | מראיינת: בטח שזה מעניין.![]() |
01:09:23 | י.ק.: אם לא, תגידו, אני...![]() |
01:09:24 | מראיינת: מאוד מעניין!![]() |
01:09:25 | י.ק.: ...אני אפסיק. ואני אומר עכשיו, כמה אפשר לסבול? עכשיו זה הסוף. בסופו של דבר ימצאו אותי. באושוויץ לא היה שלא מצאו.![]() |
01:09:37 | מי שברח הוא חזר, ברחו כמה אנשים לברטיסלבה, הביאו אותם שמה ותלו אותם.![]() |
01:09:45 | ואני כבר גם מחכה מה יהיה למחר. מוציאים...אוכל קיבלתי קצת...וגם כן בלילה בגניבה גם שירותים נתנו לי לצאת קצת.![]() |
01:10:00 | ומביא לי מעיל, עם מספר חדש כאן על הזה. אמרו לי קחו את המספר, אתה מרים יד שזה אתה ואתה יוצא.![]() |
01:10:11 | המעיל היה של אחד שהיה חולה על טיפוס, או משהו, הלך לקרמטוריום אבל המעיל נשאר.![]() |
01:10:20 | ואת המעיל הזה קיבלתי וככה יצאתי מאושוויץ. אני אקצר.![]() |
01:10:27 | ויוצאים, נוסעים, פתאום באים האמריקאים, מפציצים את פסי הרכבת, נעצרה הרכבת והגרמנים בורחים ואנחנו אין לנו לאן לברוח. לאן אנחנו נברח?![]() |
01:10:43 | לאן? אפילו הגרמנים פחדו להחזיק אה זה...נו..הפטלינגה (אסירים).![]() |
01:10:51 | מראיינת: אסירים.![]() |
01:10:53 | י.ק.: היה מסוכן גם בשבילם. לא אגיד שהם לא חיו בפחד. אני גם הייתי עם גרמנים קומוניסטים. שעשר שנים ישבו ולא ידעו בשביל מה.![]() |
01:11:05 | אולי לא הרימו יד, אז אמרו שזה לא משלנו, צריך לנסוע לדכאו או למקום אחר.![]() |
01:11:13 | וסופו של דבר אנחנו שוב פעם...המטוסים עוזבים, אנחנו שוב פעם מתק...אי אפשר להתקדם. אנחנו הולכים ברגל, איזה מאה קילומטר.![]() |
01:11:25 | נוסעים עוד קצת, שוב פעם הפצצה, אנחנו הולכים ברגל לגרוס-רוזן, רוס-רוזן, רוס-רוזן (צוחק)...כבר לא זוכר.![]() |
01:11:35 | אמרו לי כאן ב...זה מיסטר יונג, שהביא אותי לגרוס-רוזן ושם עבדתי ביער. גם איזה חמש עשרה קילומטר ללכת ברגל.![]() |
01:11:46 | יער והיינו חותכים עצים.![]() |
01:11:51 | שמה, בתור היער שמה שמרו עלינו טוט. טוט זה היה מילואים, גרמנים, חיל הנדסה. איך אומרים את זה.![]() |
01:12:03 | הם שמרו. היה אחד מבוגר, אומר "קום יונגה" ("בוא ילד") שאני אקח את הכלי אוכל שלו, הוא שם על ליד העץ שמה מוסתר, שאני אלך לאכול שמה.![]() |
01:12:15 | שאף אחד לא יראה. ואם יתפסו אותי שלא יגידו שאני דיברתי איתו. אמרתי בסדר, העיקר שיהיה קצת אוכל (צוחק).![]() |
01:12:24 | בסדר, אני מתקרב לעץ שאף אחד לא יראה....אה...איזה אוכל טוב. והוא אומר שהוא בדיאטה, שתי פרוסות לחם וגבינה, וחמאה ככה.![]() |
01:12:37 | לא ידע איזה דיאטה, העיקר לא אכל את האוכל הזה. ואני נהניתי.![]() |
01:12:42 | מילאתי את הזה...ועוד היה לי אוכל...קראתי לעוזר שלי שיחד היינו חותכים, אומר לי איך אתה עכשיו, עוד נשאר אוכל? תגמור את זה וזהו.![]() |
01:12:55 | ככה היה בגרוס-רוזן איזה שלושה חודשים.![]() |
01:13:02 | והפרק האחרון: פלו-סנ-בורג.![]() |
01:13:07 | זה אמרו, שם אתה גומר את הקריירה שלך (צוחק).![]() |
01:13:12 | אסיר, לא יודע, פוליטי, לא פוליטי, מה אני עשיתי? אני לא ידעתי עד היום מה אני עש...למה?![]() |
01:13:19 | לא פגעתי באף אחד, לא גנבתי מאף אחד. מה הם רוצים? (צוחק).![]() |
01:13:25 | אני בא לשמה כל יום אפל (מסדר). כל יום תופסים חמש עשרה איש, שתיים עשרה איש, שמים אותם ב...ב...בבית שימוש שמה.![]() |
01:13:37 | ערימות ואחר כך קרמטוריום.![]() |
01:13:40 | עבודה אין.![]() |
01:13:43 | עכשיו אמא נתנה לי טבעת בגטו. טבעת אירוסים, אמרתי מה אני אחזיק את זה בפה? הוצאתי מהפה ואמרתי עכשיו או שאני יחיה או שאני אמות.![]() |
01:13:56 | אמא ככה רצתה...בסדר. אבל אני מחפש הזדמנות, למי לגשת, ממי לבקש.![]() |
01:14:03 | אמרו אחד שקוראים לו האנס, מהמבורג או מאיזה מקום, הוא היה קומוניסט, הוא היה אחראי על המטבח.![]() |
01:14:13 | לא אחראי, עוזר-אחראי, לא יודע. ולקחו אותי שם לעבוד![]() |
01:14:19 | הייתי מנקה סירים, אבל כל סיר כזה, אבל למטה תמיד נשאר אוכל. למה שהיה להם כף לא יכלו להגיע עד הסוף, שמה נשאר העבה, האוכל קצת טוב.![]() |
01:14:32 | הוצאתי את זה לקופסאות ואני נהיה בן אדם חשוב. פתאום למקור של אוכל (צוחק).![]() |
01:14:41 | זה מכיר אותי וזה רוצה להכיר אותי, פרוטקציות.![]() |
01:14:45 | "בא אחד הוא אומר לי "יש לך חבר גוטמן?" אמרתי "כן, מה...הוא כאן?" אומר "כן בלזרת, חולה על טיפוס.![]() |
01:14:54 | אתה רוצה תעזור לו". מילאתי כזה, באתי שם ללזרט, לצריף".![]() |
01:15:04 | עובד איוואן, כזה...חזק, שומר שמה שאף אחד לא יכנס.![]() |
01:15:10 | הוא הריח אוכל, אומר "מה יש לך שם?" אמרתי "יש לי קצת אוכל", "בשביל מי?" "בשביל חבר", אומר "גם אני חבר שלך".![]() |
01:15:19 | נתתי לו גם קצת, מה אני אעשה? הבאתי לגוטמן ולאט לאט התחלתי להאכיל אותו.![]() |
01:15:27 | אני לבד הייתי חולה טיפוס, אני ידעתי ממי אחרים ועל ידו שכב אחד ארוך, גבר יפה, אבל גם אחרי מאבק בטיפוס, ככה.![]() |
01:15:41 | ניגשתי אליו גם נתתי לו כפיות וככה זה היה איזה חודשיים, פלוסנבורג, גם פלוסנבורג.![]() |
01:15:51 | ואני מסתכל איך ללכת שלא יראו אותי שאני הולך שם עם קופסא עם אוכל (צוחק).![]() |
01:15:57 | בשבילי זה היה...לא היה לי מה להפסיד, יראו יראו. מה יהיה יהיה? מה?![]() |
01:16:03 | אז..אה...העיקר...גוטמן בא לכוחות והתחיל...נתתי לו כל פעם יותר קצת אוכל. איוואן נהיה חבר שלי (צוחק) תמיד נתנו את זה.![]() |
01:16:17 | והיה אחד קראו לו יארוש. פראנצ'ישק יארוש, צ'כי. לא הכרתי אותו קודם, אבל אמרתי, בן אדם חולה וזה ויש לו אוכל ואני יכול לעזור לו קצת אולי.![]() |
01:16:33 | אני לא רופא אבל ראיתי שהוא בדיוק סימפטומים של גוטמן הזה.![]() |
01:16:39 | נתתי לו אוכל. אני בא אחרי כמה...פותח עיניים. הוא אומר לי "מי אתה?" אני כבר גומר.![]() |
01:16:51 | מי אתה?" אני אומר "אני יהודי", תמיד אמרתי אני יהודי. האשמה שלי, איי גילטי ("אני אשם").![]() |
01:17:01 | איי אם...אה...ז'יד...נו...יודה (צוחק). גמרתי עם העניין. יירו בי, יירו בי, מה? מה הם עוד צריכים? לא היה מה לעשות.![]() |
01:17:14 | העיקר אמרתי זה הוא לא אוהב יהודים, מה אני צריך לע...![]() |
01:17:19 | "אני לא באתי יותר ואיוואן התרגז עלי והאנס אמר "אל תצא בלי שאני אדע.![]() |
01:17:29 | אתה תצא, תגיד לי אנחנו נצא יחד." נהיינו ככה יותר קרובים אחד עם השני".![]() |
01:17:37 | וגוטמן יצא כבר בסדר ו...אני עובד, מנקה את הסירים, עבודה שלי, מה לעשות? זה טוב? יש לי עבודה!![]() |
01:17:48 | פתאום אני רואה יארוש, חשבתי אולי הוא נעלב שלא באתי.![]() |
01:17:56 | הוא...אז הוא אומר "האנס, יונגה וואר...איך גה מיט דיר" ("הילד היה...אני הולך איתך"). זי פרשטהן, יא? (את מבינה, כן?)![]() |
01:18:09 | אז הוא הלך איתי, בגלל שהם ירו שואלים אותי "אתה רוצה קצת אוכל? ניתן לך, תגיד!", "לא, אני מבקש סליחה", שאמרתי לו יהודי וזה וזה וזה.![]() |
01:18:21 | אמרתי לו "לא, אל תתבייש, אתה רוצה אוכל אני אתן לך". ובזה גמרנו את העניין. זה...לא קרה כלום.![]() |
01:18:28 | הוא אומר "לא, אתה תלך איתי". אז אמרתי "לא, יש לי מקום עבודה", מה אני אעזוב את זה עכשיו בשביל ללכת עם יארוש שאני לא מכיר אותו בכלל? לא יודע מי הוא.![]() |
01:18:45 | הוא אומר "אני לא יהודי, שתדע לך." והצ'כים קיבלו, אתה יכול לבדוק כאן, קיבלו חבילות מהבית. הצ'כים. רק הם.![]() |
01:18:57 | לא יודע, היה משהו עם הגרמנים שעשו איתם איזה עסק, עסקה לא יודע מה. עד שראו, הוא קיבל חבילות מכל המשפחה וגם מבאטה.![]() |
01:19:07 | הוא היה מנהל באטה בפראג, על אירופה, והיה קצין בצבא, ואומר בוא איתי. אז...אומר בסדר גם אני אלך איתו.![]() |
01:19:22 | באים לצריף, רק לו היה ארונצ'יק כזה, היה נקניק, קילבסה.![]() |
01:19:29 | אתה יודע מה זה קילבסה? וורשט! וורשט (נקניק), האא...זה במחנה וורשט, זה בחלום לא ראינו את זה.![]() |
01:19:37 | אה..הכל היה שמה...![]() |
01:19:44 | אז האנס אומר אני גם רוצה להיות חבר, למה שראה קצת וודקה שמה וזה...בסדר.![]() |
01:19:51 | בסדר, יום אחד שומעים בום בום בום בום בום, הרוסים כאן והאמריקאים פאטון מצד הזה והרוסים כאן. והגרמנים אומרים "אנחנו מביאים צלב אדום, אתם תהיו חופשיים."![]() |
01:20:09 | הגרמנים לבד, לא...קיבלו...פקודה, לא יודע ממי.![]() |
01:20:15 | אנשים קמים כאילו...עוד לא ראיתי מחזה כזה.![]() |
01:20:20 | מתחילים...מתגלים פתאום, תפסו...לא יודע מאיפה. ושרו את ההמנון שלהם ואני עם הצ'כים ככה (צוחק). ושמח, חשבתי אולי נגמר, אולי מלחמה נגמרה וזהו זה.![]() |
01:20:35 | אחרי יומיים עוד חוזרים הגרמנים בחזרה, לא יודע מה קרה, אני לא...לא יכול להגיד בוודאות מה קרה.![]() |
01:20:43 | ועושים אפל "יודן איינטרטן" (מסדר, יהודים התייצבו). "יודן אנטרטן" (יהודים התייצבו).![]() |
01:20:51 | ...היר איסט דר פלאץ, צוויי" (פה המקום, מספר שתיים). וכל היהודים הולכים..."אני הולך עם היהודים", אומר לי צ'כים".![]() |
01:20:58 | היו שמונה חבר'ה שיחד היו ככה. הם אומרים "אם אתה הולך פפי..." קראו לי יוסף, אבל הם קראו לי פפי. פפי זה שם חיבה בצ'כית. את יכולה לברר את זה.![]() |
01:21:13 | "אז אם אתה הולך, אנחנו הולכים יחד איתך"![]() |
01:21:17 | זה כבר הפתיע אותי, מה הם אשמים? הם לא יהודים.![]() |
01:21:23 | אז הם לקחו, החביאו אותי, עשו חיפוש לא מצאו, העיקר...יהודים לקחו שאני לא יודע עד היום לאן. אולי אתם יודעים.![]() |
01:21:33 | תשאלי אותו, אולי הוא יודע. ואני נשארתי עם לא יהודים. ואז יצאנו למארש המוות. לדכאו.![]() |
01:21:44 | ובאמצע, בדרך נפלו אנשים ואני כבר אין לי כוח ללכת, אני אומר ליארוש "תשמע, אני כבר לא יכול יותר."![]() |
01:21:56 | היינו הולכים באיזה כיכר, איזה שמונים פעם...חיכו לפקודה לא ידעו מה לעשות איתנו.![]() |
01:22:05 | הרוסים כאן האמריקאים כאן ואנחנו באמצע.![]() |
01:22:09 | עכשיו, אנחנו בלילה הלכנו וביום היינו ביער שם נחים. למה הם פחדו מהאווירונים שהפציצו.![]() |
01:22:22 | הגרמנים, לא בשבילנו. ...זה היה צ'יק צ'ק, אין בעיות.![]() |
01:22:27 | ואנחנו באים על יד ריץ, רגנסבורג, לא כך אומרים? רגנסוברג? את יודעת איפה זה רגנסבורג?![]() |
01:22:35 | ושמה הולכים ליער, שמים ראש על השלג, גם שלג קר היה...![]() |
01:22:46 | ואחרי זה, חצי שעה - בום, מה זה פצצות וזה וזה, התהפך העולם.![]() |
01:22:53 | והגרמנים צעקו "אנטרטן! לאופן!" (להתייצב! לרוץ!) וזה לא ידעו. הם נעלמו.![]() |
01:23:00 | ואני רואה...אנחנו רואים שבאים טנקים של פאטון.![]() |
01:23:08 | הרוב היו כושים. כן, כן. זרקו לנו שוקולד, כל מיני דברים.![]() |
01:23:16 | והגרמנים מהורמאכט השאירו עוד...אה..מטבח אה...של שדה.![]() |
01:23:25 | מטבח...הכל כזה שם עשו שמה מה זה...המרק עוד רתח אבל לא היה מי שיאכל, הם ברחו.![]() |
01:23:33 | אז האסירים עם הכובעים רצו שם לקבל קצת אוכל, אכלו ומתו. כבר המנגנון לא פעל אצלם.![]() |
01:23:42 | אני גם רציתי לאכול, קיבלתי זבנג ככה (צוחק), באותו מקום שפעם השן נפלה לי (צוחק) ולא נתנו לי לאכול.![]() |
01:23:52 | הלכנו לאיזה כפר, אני לא זוכר איך קראו לו. ראש הכפר אמרו "אה, די הפטלינגה" (אה, האסירים) וזה...![]() |
01:24:01 | בבקשה תקחו את המיטות וזהו הלך לישון שמה איפה שיש המחסן של ה...מהשדה, איפה שמוציאים את העשב וכל מיני דברים.![]() |
01:24:14 | ושמה כבר היה לנו רדיו ואני זוכר זה היה פלדאפינג (מקום בגרמניה)...שמעת על המקום פלדאפינג?![]() |
01:24:25 | מראיינת: לא.![]() |
01:24:25 | י.ק.: בגרמניה. והיה שמה עיירה מפוצצת לגמרי.![]() |
01:24:31 | אנחנו הלכנו שם מרתפים, חיפשנו שם, מצאנו אורז, יין, קונפיטורים. לא הספיקו לקחת את זה.![]() |
01:24:40 | אז אנחנו לאט לאט הבאנו, היה גם רדיו ושומעים "פראהא וולה אופומוט".![]() |
01:24:49 | ...פראגה מבקשת אזרחיה לחזור ל...להשתתף ב...נגד הגרמנים, לגרש את הגרמנים מפראג.![]() |
01:25:01 | כל אחד היה על אופניים שמה. אני, לאן אני אלך? הלכתי איתם.![]() |
01:25:08 | אז באנו על ליד הגבול, שרנו את ההמנון הצ'כי ועברנו שמה לצד הצ'כי ואז יארוש פרנצ'ישק מצלצל לפראג לאשתו, חצ'ני.![]() |
01:25:24 | אומר לה "חזרתי, אני חי, אני נמצא כאן וכאן." שלחה משאית וכולם באנו לפראג, זה היה יום אחרי המהפכה, הכל הפוך.![]() |
01:25:38 | בריקדות, בריקדות. אז כל אחד הולך הביתה, בפראג.![]() |
01:25:45 | אני נשאר עם פרנצ'ישק. עם יארוש.![]() |
01:25:49 | אני אומר "שלום, תודה רבה, היית חבר שלי, אני לא אשכח אף פעם. אני הולך לנסוע לפולין."![]() |
01:25:57 | הוא אומר "אתה, יהרגו אותך בדרך. אין סדר, אין משטרה, אין...בלגן! לאן אתה הולך? חכה אצלי, תשתפר, תראה טוב, המצב ישתנה, אז תיסע."![]() |
01:26:17 | אני ראיתי שההצעה טובה בשבילי אמרתי אוקיי. הלכתי איתו הביתה. היה לו עוד בית קטן עם אמבטיה, בשביל אורחים, כל זה והייתה אחת ש...עוזרת.![]() |
01:26:32 | קודם כל לקחו את כל הבגדים שלי, שרפו. ...הזמין בגדים חדשים, חולצות חדשות, נעליים, הכל, לא הייתי רגיל לזה.![]() |
01:26:44 | לא הייתי רגיל לזה. לא רציתי לקום מהאמבטיה, כל כך טוב היה לי.![]() |
01:26:50 | אני מסתכל בראי "מי זה? זה אני?" קם עם בן אדם אחר (צוחק), עוד לא היה לי אני זקן, הייתי עוד חלק. נראה טוב.![]() |
01:27:03 | ואחר כך הם...הייתה בבושקה שמה שהייתה עושה פיירושקיס, בצ'כיה...מה זה טוב.![]() |
01:27:12 | בוא לאכול וזה...יחס טוב. לקח אותי לבאטה סיפר לכולם איך היה בפלוסנבורג![]() |
01:27:20 | שאני באתי כמו מלאך הוא אומר. נתתי לו...אמרתי "לא, פשוט נשאר לי קצת אוכל, נתתי לך." אמרתי "אתה לא זוכר שלא הבאתי לך פעם, שאמרת שאני יהודי וזה?"![]() |
01:27:34 | אומר זה סתם הוא אמר לי שכעסתי. והוא מספר לי דבר כזה![]() |
01:27:40 | באו באחת עשרה בלילה להוציא אותי מהמיטה, גסטאפו.![]() |
01:27:45 | אהה..בצ'קובה קראו לזה, בפראג. ו...התחילו לחקור אותו![]() |
01:27:52 | אמרו לו תפסו יהודי שיש לו ניירות, שלא יהודי, ואומרים שאתה עשית לו את זה.![]() |
01:27:59 | אמר "כן עשיתי לו, בתור בן אדם עשיתי לו את זה."![]() |
01:28:03 | "...שתדע זה עבירה הכי גרועה מה שאתה עשית".![]() |
01:28:08 | אז הם מדברים ביניהם, אחד אומר בוא נשלח אותו לאושוויץ, ימות מהר וגמרנו.![]() |
01:28:14 | השני אומר לא, נשלח אותו לפלוסנבורג, צריך לעבוד קשה, צריכה לבוא איזה מחלה ואחר כך שהוא ימות. מגיע לו.![]() |
01:28:23 | הוא הציל יהודי. ככה הוא אמר. גם היהודי הזה לא נשאר בחיים. זה לא חשוב.![]() |
01:28:30 | בזה נגמר הסיפור. אחר כך מתחיל סיפור אחר.![]() |
01:28:35 | אני שם לבד, אין אבא, אין אמא, יתום. מה לעשות? צריך להתפרנס. אין השכלה!![]() |
01:28:44 | השכלה שלי הייתה באושוויץ, בירקנאו. לא למדתי! עולם אחר!![]() |
01:28:50 | צריך לדעת, מקצוע, צריך להרוויח כסף בשביל להתפרנס.![]() |
01:28:54 | בזה נגמר הסיפור. וסליחה שבלבלתי....(צוחק)![]() |
01:29:00 | מראיינת: ...![]() |
01:29:01 | י.ק.: אבל זה כל האומץ שהיה לי לספר.![]() |
01:29:03 | מראיינת: אוקיי.![]() |
01:29:05 | YK: Thank you very much.![]() |
01:29:08 | MA: Thank you!![]() |
01:29:09 | מראיינת: אתה תיארת לעצמך, ידעת מה שקורה שמה?![]() |
01:29:12 | י.ק.: מה?![]() |
01:29:12 | מראיינת: כשהגעת לאושוויץ, למחנה ריכוז, היה לך איזה שמץ, איזשהו רעיון...?![]() |
01:29:14 | י.ק.: כן.![]() |
01:29:17 | י.ק.: אני עבדתי שמה, חודשים, אני ראיתי מה שהם עושים.![]() |
01:29:21 | מראיינת: אבל לפני שהגעת, ידעת?![]() |
01:29:23 | י.ק.: לא, לא ידעתי.![]() |
01:29:24 | IV: Also bevor er dort angekommen ist, hatte er keine Ahnung.![]() |
01:29:26 | י.ק.: גם בטרבלינקה לא ידעתי.![]() |
01:29:28 | IV: Auch nicht mal in Treblinka.![]() |
01:29:29 | י.ק.: אף אחד לא ידע מה קורה.![]() |
01:29:30 | MA: Er soll darüber ein bisschen erzählen...![]() |
01:29:32 | י.ק.: אצלנו בראדום היה קצין גרמני שהיה לו חבר יהודי שלמדו פעם יחד בגימנסיה בגרמניה.![]() |
01:29:42 | והוא אמר לו "רולף, קום מיט מיר" ("רולף, בוא איתי") ונסעו לטרבלינקה ואז יודעים שמה היה בטרבלינקה.![]() |
01:29:52 | מראיינת: הוא רוצה לדעת על החיים שלך באושוויץ.![]() |
01:29:55 | י.ק.: אה...אושוויץ? לא ידענו.![]() |
01:29:58 | מראיינת: לא, אבל אחרי שהגעת למחנה. אחרי...![]() |
01:30:01 | י.ק.: אז ראיתי שמורידים את הבגדים, נותנים מספר, אה...השם שלי, לא ידעתי מה יהיה מחר, מה יהיה בעוד שעה.![]() |
01:30:13 | אה...כמו שלוקחים ל...שחיטה. בהמות. לוקחים, עושים בשר, נקניק וזה.![]() |
01:30:24 | אנשים אוכלים את זה, נהנים. אבל בן אדם לבן אדם יעשה דבר כזה, זה לא יתכן.![]() |
01:30:33 | רופא לומד כל החיים להיות רופא לרפא אנשים, מחלות. לעזור לו. אבל לא להרוג אותם.![]() |
01:30:44 | תגידי לו שיבין.![]() |
01:30:47 | מהנדס, מה הוא לומד? לבנות בניינים. הייתי בעיר שמה בוודן, כמה שיפה שמה. תענוג להסתכל!![]() |
01:30:58 | אבל מה עשו באושוויץ? בנו תאי גזים, בנו תנורים, ציקלון בה.![]() |
01:31:11 | מה?! זה סוף העולם! אם, אם גרמניה היה לה אטום, היום אין גרמניה. אין!![]() |
01:31:21 | הרוסים והאנגלים והאמריקאים, אטום, אטום על גרמניה. ככה אני חושב...![]() |
01:31:29 | זה המזל שלא הגיעו שיהיה להם אטום.![]() |
01:31:36 | MA: ...vielleicht ganz kurz...![]() |
01:31:37 | י.ק.: ויש לי מסר עוד שימסור...![]() |
01:31:40 | אני לפני שאני מספר. שאני רוצה שאף ילד בעולם לא יעבור חוויה שאני עברתי בתור ילד![]() |
01:31:55 | ושלכל ילד יהיה חיים שמגיע לו לחיות. בן אדם נולד בשביל לחיות. מלחמות אני אתן לו מאה הצעות:![]() |
01:32:06 | להילחם נגד עוני, להילחם נגד בורות, להילחם נגד שחיתות, להילחם נגד אה..גזענות! להילחם נגד מלחמה.![]() |
01:32:18 | לרפא את ה..באפריקה שמה איפה שצריך, הרבה מלחמות.![]() |
01:32:23 | יש יקום למעלה שמגלים שיש אותו...אה...פלנטות. אולי אפשר ליישב שמה.![]() |
01:32:34 | בשביל מה היה צריך סטלינגרד, לנינגרד?![]() |
01:32:38 | אה...חמישים מעלות מתחת לאפס לשלוח צעירים, גרמנים, בגיל שמונה עשרה, שלוש עשרה, שבע עשרה למוות!![]() |
01:32:48 | לסיביר! בשביל מה?![]() |
01:32:53 | לא חבל? על נוער כזה...![]() |
01:32:55 | ורוצה שילד יהיה לו בטחון לחיות להתפתח, ילמד, יהיה לו אבא, יהיה לו אמא, יהיה לו בית, מולדת. הכל.![]() |
01:33:06 | מראיינת: אני אגיד לו מה שאמרת?![]() |
01:33:08 | י.ק.: מה?![]() |
01:33:08 | מראיינת: שאני אספר לו? מה שאתה אמרת עכשיו?![]() |
01:33:11 | י.ק.: שאני עושה?![]() |
01:33:12 | מראיינת: אני אספר לו מה שאתה כרגע אמרת. אני אתרגם לו.![]() |
01:33:16 | י.ק.: תתרגמי לו, כן.![]() |
01:33:17 | מראיינת: אוקיי.![]() |
01:33:17 | י.ק.: בלי פחד.![]() |
01:33:18 | מראיינת: לא.![]() |
01:33:19 | י.ק.: זה אני חושב, זה המסר שלי. שלא יהיה אטום, שיהיה הכל טוב לכל ילד.![]() |
01:33:25 | תגידי לו את זה, תגידי לו את זה, זה מאוד חשוב לי...ושהנכדים גם כן לא יודעים מלחמה, שיהיו בשכנות...![]() |
01:33:34 | אצלי עובד אחד מסרי לנקה.![]() |
01:33:37 | הוא כמו בן שלי, הוא יודע כל הסיפור שלי. הוא עוזר לי הרבה, אני אומר לו תודה רבה. חוץ ממשכורת.![]() |
01:33:46 | מראיינת: (צוחקת).![]() |
01:33:46 | י.ק.: אני אוהב אותו (צוחק), כן.![]() |
01:33:49 | מראיינת: אוקיי, אני אתרגם...![]() |
01:33:50 | י.ק.: לא צריך מלחמות, בשביל מה?![]() |
01:33:52 | מראיינת: אתה צודק.![]() |
01:33:53 | י.ק.: להיות גיבור, לרכב על הסוס שמה...האנדרטה. בשביל מה?![]() |
01:33:58 | רומא נפלה...אה...המונגולים שהיו, אטא טורק...היו אימפריות!![]() |
01:34:08 | מה נשאר? כלום! בשביל מה?![]() |
01:34:12 | מראיינת: שאני אגיד לו? להגיד לו מה שאמרת?![]() |
01:34:13 | י.ק.: תגידי לו הכל, כל מילה.![]() |
01:34:15 | IV: Also, erstmal zu Ihrer Frage, Auschwitz. Also, er meinte, er wusste nicht, was auf ihn zukommt.![]() |
01:34:21 | Und es hat ihm natürlich schockiert, er hat gesehen, wie die Menschen, wie das Vieh zum Schlacht, Schlachtung äh gebracht werden.![]() |
01:34:29 | Er hätte sich vorher nicht vorstellen, dass Arzt, der eigentlich ein Eid geschworen hat, Menschen zu helfen, Menschen umbringt.![]() |
01:34:35 | Das war für ihn... Und natürlich hat er die Gaskammer gesehen...äh...für ihn war das Ende der Welt.![]() |
01:34:41 | Er meinte, wenn zu der Zeit schon Atombombe gewesen wäre, dann wäre heute kein Deutschland mehr.![]() |
01:34:48 | Was er sagt, er möchte unbedingt, dass ich Ihnen sage:![]() |
01:34:52 | Er möchte auf jeden Fall, dass kein Kind in der Welt das erleben wird, was er erlebt hat als Kind.![]() |
01:34:57 | Er will, dass es keine Kriege gibt. Er versteht überhaupt nicht, warum es Kriege gibt und er will, dass...![]() |
01:35:05 | י.ק.: אני הייתי בגרייפנברג.![]() |
01:35:07 | מינכן, לנדסברג, גרייפנברג. מיטן זו ואר איין סנטוריום פור אה (היה בית הבראה עבור)...![]() |
01:35:20 | הביאו..מחזית, חיילים פצועים, שם היו. שהאמריקאים נכנסו, שלחו הביתה.![]() |
01:35:29 | אה התפנה המקום בשביל אונרה (שם של ארגון). זה בשביל ארגון שמטפל ביהודים, בילדים שנשארו אחרי השואה.![]() |
01:35:43 | ושם הייתי. את העם הגרמני, הולכים עם עגלות.![]() |
01:35:51 | זקנים, אפילו כלב סוחב את העגלה יחד איתם.![]() |
01:36:01 | רעבים ללחם. בחורה בשביל כמה סיגריות מוכנה לשכב עם איזה כושי שהיא לא מכירה.![]() |
01:36:13 | זלבה מנשן (אותם אנשים).![]() |
01:36:17 | אותו מצב, זה מה שמביא למלחמה. בשביל מה צריך את זה?![]() |
01:36:23 | מראיינת: נכון.![]() |
01:36:25 | י.ק.: אין מנצחים! כולם מפסידים! זה המסר שאני אישי...יכול אה...בגלל זה אני באתי כאן לעשות עדות, שתדעי לך.![]() |
01:36:40 | זה מה שאני חושב. לא מה שהבן שלי אומר. תגיד, יפה...אין יפה, האמת צריכה להיות.![]() |
01:36:48 | מראיינת: אתה צודק.![]() |
01:36:49 | י.ק.: זהו זה.![]() |
01:36:50 | מראיינת: אני אגיד לו מה שאמרת?![]() |
01:36:51 | י.ק.: כן.![]() |
01:36:52 | IV: Also, er war in Greifenberg.![]() |
01:36:54 | Dort war früher ein Sanatorium für verletzte Soldaten.![]() |
01:36:58 | Und dann äh wurde dieser Platz freigeräumt.![]() |
01:37:01 | Und das hat äh eine jüdische Organisation übernommen, wo die jüdischen Kinder, die alleine waren, aufgenommen.![]() |
01:37:07 | Da war er auch, da war er eben.![]() |
01:37:09 | Äh dann dort hat er die Deutschen, also auf der...in der Nähe gelebt haben...alle hungrig und ängstlich.![]() |
01:37:17 | Sie waren genauso in ähnlicher Lage, wie er war während des Krieges.![]() |
01:37:21 | Und er sagt, für ihn ist es sehr sehr wichtig seine Aussage zu machen, damit die Leute verstehen, was damals passiert ist und zu vermeiden, dass das nochmal passiert.![]() |
01:37:32 | MA: Mich würde interessieren, weil wir gerade in Flossenbürg sind.![]() |
01:37:35 | Äh wie hat er das Lager Flossenbürg wahrgenommen im Vergleich zu den anderen Lagern?![]() |
01:37:39 | Er war ja Auschwitz, sind glaube ich durch Groß-Rosen auch noch gekommen. Wie war Flossenbürg, genauso, war es schlimmer, härter?![]() |
01:37:48 | מראיינת: איך היה במחנה בפלוסנבורג? זה היה יותר גרוע מאושוויץ או פחות גרוע?![]() |
01:37:53 | י.ק.: לא...יותר גרוע.![]() |
01:37:54 | מראיינת: יותר גרוע?!![]() |
01:37:56 | י.ק.: מה ש...אמרתי לך, עבדתי! בגלייזאנשלוס (הנחת פסי רכבת).![]() |
01:38:01 | היו צריכים אותי. כאן לא היו צריכים אנשים בשביל לבנות. היו מדרגות ללכת לעלות, לעלות ללכת, לסחוב אבנים. שטיינברוק (מחצבה)![]() |
01:38:13 | עוד כל מיני חולרות שמה שהמציאו...![]() |
01:38:16 | היה קומדנט עם סוס...אלוהים!![]() |
01:38:24 | מראיינת: היית צריך לעבוד במחצבה?![]() |
01:38:26 | י.ק.: זה מה שראיתי.![]() |
01:38:28 | מראיינת: הממ...אוקיי.![]() |
01:38:30 | IV: Er sagt, dass Flossenbürg...![]() |
01:38:32 | י.ק.: היה אחד, תספרי לו את זה, שהיה לו כלב. הכלב היה אכזרי.![]() |
01:38:43 | הוא קרא לכלב מנש (אדם).![]() |
01:38:47 | ולבנאדם, לפרופסור שהיה באקדמיה קרא לו פרפלוכטר הונד (כלב מקולל)...![]() |
01:38:58 | זה היה מי שאמרתי...זה כואב. שמשווים את ה...את הכלב למנש (אדם) ומהמנש (אדם) עושה כלב...![]() |
01:39:11 | זה בלתי...איך? איך?![]() |
01:39:15 | והעם הגרמני, תרבותי: ניטשה, בטהובן, כל הזה...![]() |
01:39:23 | יכולים...העולם למד מהקולטורה של דויטשה קולטור (תרבות גרמנית).![]() |
01:39:31 | נגרים הכי טובים.![]() |
01:39:34 | מה קרה? זה משוגע עשה להם בפנים איזשהו מפה![]() |
01:39:40 | מראיינת: שטיפת מוח, כן.![]() |
01:39:43 | אני אגיד לו מה שאמרת?![]() |
01:39:45 | י.ק.: כן, תגידי לו ושאני רוצה, אני גר ב...בגליל העליון ו...הנכד שלי...עשו גינה חקלאית.![]() |
01:40:02 | באו מלייפציג, כיתה שלמה, יונגה פון דויטשלנד (צעירים מגרמניה)...אונד ארבייטן מיט דן יונגן פון יזראל (ועובדים עם הצעירים מישראל).![]() |
01:40:16 | אונד זי לרנן, וואס צו מאכן אין דם גרטן (והם לומדים מה לעשות בגינה). ובנו להם תנור, בשביל לעשות פיתות.![]() |
01:40:25 | מראיינת: אה!![]() |
01:40:27 | י.ק.: והם נמצאים אצל במשפחות כל אחת, חודש ימים וכמו ילדים מחבקים וחיים ו...עולם אחר!![]() |
01:40:39 | וזה לא דוגמא טובה?![]() |
01:40:41 | מראיינת: בטח!![]() |
01:40:42 | אני אגיד לו מה שאמרת?![]() |
01:40:44 | י.ק.: זה מה שאני אומר עכשיו שראיתי?![]() |
01:40:46 | מראיינת: כן, בטח.![]() |
01:40:47 | י.ק.: דיברתי עם המדריכה, היא אומרת זה...מנהיג (מנהג) אצלנו, זה ככה. וככה זה נכון![]() |
01:40:53 | מראיינת: טוב מאוד.![]() |
01:40:55 | IV: Also, er meinte, also Flossenburg...Flossenbürg war schlimmer als Auschwitz.![]() |
01:41:00 | In Auschwitz hat er gearbeitet äh und hier musste er in diese Stein...Steinbruch, genau, diese schweren Steine schleppen.![]() |
01:41:07 | Es gab ein Kommandant, mit einem Pferd und er schien ganz grausam zu sein.![]() |
01:41:13 | Er hat einen Hund, den er "Mensch" genannt hat und das ihn sehr gestört, wie kann man einen Hund mit Mensch vergleichen.![]() |
01:41:20 | Er meint, er versteht auch nicht, wie konnte es passieren, dass so eine...ein Volk, wie die deutsche Kultur und alles und so weiter...![]() |
01:41:29 | Äh...er hat, er wohnt in Galiläa und sein Enkel hat dort irgendwie so ein, eine große Gärtnerei, wo er arbeitet.![]() |
01:41:37 | Und vor...vor kurzem war da eine Gruppe von Jugendlichen aus Leipzig und sie waren dort einen Monat.![]() |
01:41:44 | Sie lebten bei äh Gastfamilien und er sagt, das ist genau der richtige Weg damit umzugehen.![]() |
01:41:52 | MA: Äh jetzt habe ich noch zwei Fragen noch, bevor wir in die Gegenwart übergehen.![]() |
01:41:58 | Äh in der ganzen Zeit, angefangen vom Leben im Ghetto bis zur Befreiung durch die Amerikaner.![]() |
01:42:06 | Was war das Schlimmste für ihn? Die schlimmste Erfahrung, oder das schlimmste Erlebnis, oder der schlimmste Zustand?![]() |
01:42:14 | מראיינת: הבנת את השאלה? הוא אומר, מה היה הכי גרוע בזמן המלחמה בשבילך? איזה חוויות היו הכי נוראיות בשבילך?![]() |
01:42:22 | י.ק.: זה, לא סיפרתי הכל עוד.![]() |
01:42:24 | מראיינת: סליחה?![]() |
01:42:25 | י.ק.: לא סיפרתי הכל, ביקשתם קיצור. בקיצור.![]() |
01:42:29 | עכשיו, איך הגעתי לפלסטינה, הוא רוצה לדעת?![]() |
01:42:32 | מראיינת: אה...לא, הוא רוצה...![]() |
01:42:33 | י.ק.: אם יש לו זמן, או בפעם אחרת אני יכול לספר.![]() |
01:42:36 | IV: Er sagt, er hat nicht die Kraft darüber zu sprechen, aber er könnte Ihnen erzählen, wie er nach Palästina gekommen ist.![]() |
01:42:42 | MA: Ja, ich frage trotzdem noch eine Frage, sozusagen, weil er ja vorhin gesagt: "Ich bin 92, ich wundere mich, dass ich noch hier bin."![]() |
01:42:51 | IV: Ja...![]() |
01:42:51 | MA: Was denkt er, woran hat das gelegen, dass er das geschafft hat, das physisch zu überleben, aber auch psychisch?![]() |
01:42:58 | Weil viele Leute haben es ja physisch überlebt und waren dann...gebrochene Menschen.![]() |
01:43:03 | מראיינת: מה...איך אתה מסביר את זה שהיום אתה בן 92 ועברת את כל הטראומה הזאתי, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה גופנית.![]() |
01:43:13 | מאיפה היה לך את הכוח הזה?![]() |
01:43:15 | י.ק.: תראי, המטרה של זה לסלוח. אני לא שונא. אני אוהב בן אדם שהוא בן אדם. וככה ישאר.![]() |
01:43:28 | למרות מה שאני עברתי. למה לא נשארתי בגרמניה? גרמניה...רצו לתת לי אזרחות, אמרו "תישאר! תקבל הכל!"![]() |
01:43:40 | תיסע לאנגליה, תקבל הכל, תיסע לאמריקה, תקבל...למה דווקא פלסטין?![]() |
01:43:47 | כי שמה יש מלחמות, עניינים, אנגלים, בעיות!![]() |
01:43:53 | אני אמרתי אני יהודי, וטוב לי בזה שאני יהודי, למרות לא דתי, אבל אני יהודי.![]() |
01:44:02 | ככה נולדתי וככה רוצה להישאר, ולהמשיך מההורים ומכל השרשרת.![]() |
01:44:09 | אבל יהודי שלא עושה רע לאף אחד, לא מרמה אף אחד.![]() |
01:44:16 | היה...ב...ב...הייתי בבית הבראה...בים המלח, בעין גדי. תכתבי עין גדי.![]() |
01:44:29 | שמה בא משפחה מגרמניה מ...לא חשוב שכחתי את המקום, שטוטגרט.![]() |
01:44:41 | אונד יה זי שפרכן דאס...זי זאגטה, דאס איסט גפהרליך...וואס זי מאכן און דם (וזה הם אומרים שזה מסוכן מה שהם עושים)...![]() |
01:44:49 | אממ...ומהעם היהודי...אנשים נורמלים, אפילו המאפיה לא עושה דברים כאלה, מה שהם עשו לעם הזה.![]() |
01:44:59 | לצוענים, מה צוענים עשו? נתנו קצת מוזיקה, קצת תרבות, מה?![]() |
01:45:05 | למה להרוג?![]() |
01:45:09 | את מבינה?![]() |
01:45:13 | אז אני אמרתי, במקום אחר בשבילי להיות חופשי זה להיות בארץ ישראל לפי התנ"ך, לפי ההיסטוריה.![]() |
01:45:23 | והיינו בגרייפנברג, הגרייפנברג, דויטשלנד (גרמניה), ישראל, יס (כן)?![]() |
01:45:33 | מראיינת: מגרייפנברג הגעת לישראל.![]() |
01:45:36 | י.ק.: כן. אז בגרייפנברג למדנו עברית, לדבר עברית, לשיר בעברית, לרקוד בעברית, להיות גאה בעברית.![]() |
01:45:56 | היסטוריה ואנחנו אומרים "דויטשלנד איסט פור דיוטשה, אונד פלשתינה איסט פור יודן (גרמניה לגרמנים ופלשתינה ליהודים).![]() |
01:46:09 | אמרתי אני בא לפלשתינה...![]() |
01:46:18 | ויר קומן נאך מרסיי (אנחנו באים למרסיי)![]() |
01:46:21 | באנו למרסיי.![]() |
01:46:23 | מראיינת: למרסיי?![]() |
01:46:24 | י.ק.: מרסיי, בצרפת.![]() |
01:46:26 | הגבולות היו פתוחים אחרי המלחמה ו...![]() |
01:46:34 | עונ...עולים על ה..אניה על הטרוף (שם של האניה), אניה של פיראטים. יודעת? שרואים פעם בסרטים.![]() |
01:46:42 | מראיינת: (צוחקת).![]() |
01:46:43 | י.ק.: אולי מאתיים איש יכלו להיכנס, נכנסו אלפיים, אחד על השני.![]() |
01:46:52 | מקבלים קקאו מהסוכנות, כנראה שהיה להם קצת קקאו, אבל מים לא היו מתוקים, עשינו קקאו עם מים מהים.![]() |
01:47:03 | אז תתארי לך איזה טעם היה לקקאו שכל אחד שתה ואחר כך הקיא (צוחק).![]() |
01:47:07 | מראיינת: (צוחקת).![]() |
01:47:09 | י.ק.: והאנגלים מצד אחד, לא נותנים להיכנס לישראל. שם מנדט אנגלי.![]() |
01:47:20 | ובאים אווירונים..."לאן אתם הולכים?" "ללבנון", מה אנחנו נגיד שאנחנו עולים חדשים לא יתנו לנו להיכנס (צוחק).![]() |
01:47:29 | אנחנו יודעים שאתם נוסעים לפלשתינה, בסדר.![]() |
01:47:32 | באו משחתת מכאן, משחתת מכאן, עושים לנו חור ב...באניה שלנו שככה עמדה להתפרק![]() |
01:47:40 | ואנחנו עם סירים מוציאים את המים...מוציאים את המים וזה...וככה מגיעים לחיפה.![]() |
01:47:52 | עכשיו בדרך האנגלים הצליחו לעבור לאניה שלנו שקוראים לה לטרון, לעלות על התורן, שמנו תורן של ישראל, מגן דוד, הוא עולה למעלה, קצין, ומוריד את הדגל שלנו ושם את הדגל שלו.![]() |
01:48:13 | עומד...עומדת בחורה למטה, בת עשרים, מרים, שהיא מנהלת שומר הצעיר, של הקבוצה, קיבוץ.![]() |
01:48:23 | ".הוא מתקרב למטה מחזיק את ה...מוציאה את האקדח, אומרת לו "אתה לא תו...תעלה ותוריד ותחליף את הדגלים אתה מת![]() |
01:48:33 | מראיינת: הממ...![]() |
01:48:33 | י.ק.: הוא עלה מהר מהר, החליף את הדגלים וזה...![]() |
01:48:38 | הורדנו אותו והוא נתן פקודה לחיילים להרים ידיים, שמנו אותם למעלה היה מחסן של תפוחי אדמה, סגרנו אותם עם הצוות שהיו מ...ספרד שלא רצו להמשיך איתנו.![]() |
01:48:53 | אז היה צוות מההגנה שבא כבר וככה הגענו לארץ ישראל.![]() |
01:48:58 | בארץ ישראל הגענו לקפריסין, מקפריסין באנו לישראל, מלחמה!![]() |
01:49:07 | אנחנו לבד, אין לנו נשק!![]() |
01:49:13 | אין לנו נשק! ואמברגו, אף אחד לא רוצה לתת לנו.![]() |
01:49:19 | פרנצ'ישק יארוש היה בממשלה, משרד הבריאות. והיה לו השפעה חזקה שם על כל המשפחה.![]() |
01:49:30 | והוא שמה מצביע בממשלה כן לתת נשק לישראל, שצ'כוסלובקיה הייתה קטנה.![]() |
01:49:39 | והממשלה אומרת לא, כל העולם נגד.![]() |
01:49:46 | אז הוא היה מנהל בבאטה, לוקח מבאטה שתי מטוסים, שולח לישראל.![]() |
01:49:56 | עם נשק וזה ולוקח טייסים מלמדים אותם בצ'כיה, מקבלים מסר...ונשק וככה...זה המלחמה.![]() |
01:50:07 | היינו ארבעים איש אחרי השואה נשארנו שתים עשרה.![]() |
01:50:11 | מראיינת: מהמשפחה?![]() |
01:50:12 | י.ק.: לא מהמשפחה, זה נוער! משפחה כבר מזמן לא היה לאף אחד.![]() |
01:50:18 | אחרי אושוויץ, בירקנאו אחרי ה...במלחמה הם נפלו שמה.![]() |
01:50:24 | היינו צריכים לצאת, היינו באבן יהודה, קיבלנו אדמה חתיכה, ומשם היינו צריכים לצאת למדבר, לעין חוסוב, שם היה שום דבר לא צומח.![]() |
01:50:39 | אין חשמל, אין מים, אין זה...אנחנו נאכל עצים, נשיר תורה, הכל יהיה! תבואי...לישראל תראי שהכל...![]() |
01:50:54 | מראיינת: להגיד לו?![]() |
01:50:54 | י.ק.: נגמרה המלחמה, מה אני אעשה שוב? פרובלם! פרובלם (בעיה).![]() |
01:51:02 | אין לי השכלה, איפה אני אעבוד? איך אני בונה משפחה? איך אני אשתלב בכל הזה...?![]() |
01:51:11 | אף אחד לא נותן לי אוכל!![]() |
01:51:13 | ואני לבד צריך לעבוד, לעצמי. ללמוד בערב, להוציא בגרות.![]() |
01:51:25 | ב..ביום אני הולך עם שני דליים עם בטון, בונים מע... בשביל מים, מגדלי מים.![]() |
01:51:35 | וזה בלי מדרגות, כמעט המדרגות מעץ, לעלות למעלה, 30, 40 ש...פעם.![]() |
01:51:43 | אני בא הביתה הרגליים שלי...לא רוצים לתפקד כבר. למחרת אותו דבר.![]() |
01:51:52 | עד שאני לא רואה...מוציא בגרות ולומד שרטוט טכני ואני אה...מתחיל לבנות צריפים שבאו משוודיה.![]() |
01:52:02 | ב..אני החדשה, אנגלים עוזבים אנחנו מנצחים במלחמה וצריכים לבנות את הארץ.![]() |
01:52:12 | כסף אין, אין שום דבר. אחר כך בא...אדנאואר.![]() |
01:52:19 | שמעתם על האדנאואר?![]() |
01:52:22 | תשאלי אם הוא יודע מי זה אדנאואר.![]() |
01:52:24 | מראיינת: הוא בטוח יודע.![]() |
01:52:25 | IV: Wissen Sie, wer Adenauer ist?![]() |
01:52:27 | MA: Ja.![]() |
01:52:27 | IV: {lacht}![]() |
01:52:29 | IV: Ja.![]() |
01:52:30 | י.ק.: הוא בעצמו ישב במחנה ריכוז.![]() |
01:52:34 | הוא נפגש עם בן גוריון, אמר "דוד, אני יודע, אני ראיתי, אני רוצה לעזור לך."![]() |
01:52:45 | נחזיר לך את הרכוש של היהודים של גרמניה קצת", שהפולנים עדיין היום לא רוצים להחזיר".![]() |
01:52:56 | וככה זה לאט לאט, יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו בטחון.![]() |
01:53:04 | לא רוצים מלחמה, רוצים שלום.![]() |
01:53:07 | זה הסיפור של ארץ ישראל. לא רוצה להיכנס לפרטים, קרבות עניינים זה.![]() |
01:53:15 | זה שתדע שזה גם כן לא היה קל.![]() |
01:53:18 | מראיינת: אני אספר לו?![]() |
01:53:19 | י.ק.: כן, בטח.![]() |
01:53:21 | IV: Also, er meinte damals, hat man ihm angeboten in Deutschland zu bleiben oder nach England zu gehen, aber wollte unbedingt nach Palästina.![]() |
01:53:28 | Er fühlte sich als Jude und er wusste sein Platz ist in äh...st...Israel.![]() |
01:53:34 | In Israel war er jetzt vor kurzem am Toten Meer und hat eine Familie aus Stuttgart getroffen,![]() |
01:53:40 | Und sie haben gemeint, also sie können überhaupt nicht erklären, wie konnte das damals passieren.![]() |
01:53:45 | Äh er hat äh Hebräisch gelernt, in Greifen...in Greifenberg und hat gelernt...äh...hebräische Lieder und so und dann sind sie nach Marseille gekommen.![]() |
01:53:58 | Und sind dort auf einem Schiff mit einem Namen Latrun, ein Schiff, der normalerweise Platz hätte für 200 Passagiere, aber sie waren 2000.![]() |
01:54:06 | MA: Also wie beim Exodus...![]() |
01:54:07 | IV: Ja, genau, genau. Und dann äh hat er...![]() |
01:54:12 | י.ק.: הולכים לקפריסין, האנגלים, לוקחים אותנו למחנה, עוד פעם. לקפריסין.![]() |
01:54:17 | אבל זה לא מחנה נאצי, זה כבר יותר טוב קצת (צוחק), צ'ופר!![]() |
01:54:21 | IV: Die Engländer haben sie irgendwie erwischt und haben sie nach Zypern genommen.![]() |
01:54:26 | Aber dann haben sie doch geschafft von Zypern rauszukommen und äh sind nach Israel gekommen, nach Palästina.![]() |
01:54:33 | Und er meinte, er musste am Anfang äh in der Wüste quasi äh leben.![]() |
01:54:38 | Da war noch gar nichts da, da war kein Wasser, keine Elektrizität, aber so haben sie langsam das Land gebaut.![]() |
01:54:45 | Mit gemeinsamen Kräften.![]() |
01:54:46 | Äh...Hilfe...es war Krieg in Israel während dieser Zeit und Hilfe bekam er von diesem Jaroš, von diesem Tschechen, der diese Bata Fabrik hatte...![]() |
01:54:56 | Er hat durch Beziehungen zwei Flüge mit Waffen nach Israel geschickt, um Israel zu helfen.![]() |
01:55:02 | Irgendwann mal sind die Engländer, haben die Engländer Israel verlassen und das war das Ende des Krieges.![]() |
01:55:09 | Er hat am Abend studiert und während des Tages hat er schwer gearbeitet.![]() |
01:55:13 | Er musste zum Beispiel Eimer mit Beton schleppen und so, das war für ihn natürlich sehr schwer.![]() |
01:55:18 | Danach hat er angefangen äh...selber...äh Häuser zu bauen...![]() |
01:55:23 | Äh er meinte, später kam Adenauer, der traf sich damals mit Ben Gurion und der Adenauer hat dafür gesorgt, dass die Juden ihr Eigentum zurückbekommen.![]() |
01:55:36 | Und äh, ja, der ist sehr stolz darauf, dass wir unsere eigene Heimat haben, wir haben unser eigenes Militär, eigenen Staat und möchte nur Frieden haben.![]() |
01:55:48 | MA: Ich bedanke mich sehr bei Ihnen.![]() |
01:55:50 | YK: Wiedergutmachung.![]() |
01:55:53 | מראיינת: תודה רבה!![]() |
01:55:54 | י.ק.: תכנית היה וידרגוטמאכונג (שילומים)![]() |
01:55:56 | מראיינת: כן.![]() |
01:55:57 | י.ק.: אוקיי.![]() |
01:56:00 | רוצה לדעת עוד משהו?![]() |
01:56:02 | מראיינת: לא, גמרנו.![]() |
01:56:03 | י.ק.: זהו זה. תודה.![]() |
01:56:04 | מראיינת: תודה לך! תודה רבה לך.![]() |
01:56:06 | י.ק.: אין בעד מה.![]() |